|
||||
|
||||
אני לא צוחק. רוב האוכלוסיה בסין ובהודו לא שותפה למערכת הכלכלית שגורמת לצמיחה, והצמיחה האדירה היא עניין של השנים האחרונות. הקשר בין כמות כ''א לבין צמיחה הוא פשוט לא נכון. בהחלט יש מצב של עודף כ''א יחסית למערכת הכלכלית ששותפה לצמיחה, וסין והודו הן דוגמאות לכך. |
|
||||
|
||||
השנים האחרונות? העשורים האחרונים. במונחים ריאלים, בשנות השבעים הייתה בסין צמיחה שנתית של 7.5% לשנה בממוצע (גיאומטרי...), בשנות השמונים של 9.3% בממוצע שנתי ובשנות בערך 10% בממוצע שנתי. בעגה המקצועית זה מה שנקרא "פסיכי לגמרי". בהודו הצמיחה המטורפת התחילה מאוחר יותר, בתחילת בשנות התשעים (עם הרפורמות הכלכליות שהפכו את השוק לרגולטיבי פחות), ומאז יש בה צמיחה שנתית ממוצעת של קרוב ל-6% בשנה. אפילו כאן מדובר כבר ב-18 שנים של צמיחה אדירה, לא ממש "השנים האחרונות". דווקא הקשר בין כ"א לצמיחה הוא ברור, ואין בכך סתירה להבחנות שלך לפיהן הוא לא הכרחי, לא מספיק ויתכן מצב של עודף כ"א. |
|
||||
|
||||
איך ברור? "הוא לא הכרחי, לא מספיק ויתכן מצב של עודף כ"א". |
|
||||
|
||||
הקשר (כמו רוב הקשרים בעולם) הוא סטטיסטי. |
|
||||
|
||||
ומה על כל השנים שבהן לא הייתה במדינות אלו צמיחה כזאת למרות שיעור אוכלוסייה גבוה מאוד? איזו מין סטטיסטיקה זאת? (ואולי רוב הקשרים בעולם הם סטטיסטיים, אבל יש גם אהבות אמת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |