|
||||
|
||||
אוף, ואני קטונתי מלהושיב אותך על ספסל הנאשמים, הפלסף הוא לא אצלך אישית אלא בהתעסקות עם הנושא, בסדנאות, במלמדים, בדיבוריות הרבה ובבאזזז שמסביב. התחושה הפיזית היא קונקרטית מאוד, אבל השיר לא מדבר על שני אנשים שרק עומדים במרחק עשרים ס''מ זה מזו ועושים זה לזו עיניים ומשהו נורא-נורא-נורא חושני קורה בקצות העצבים שלהם (או בלבבו, או בלבבה, לך תדע), אלא בסמי ורוזי שעושים את זה, יו נואו, ממש עושים את זה, שומו שמיים, כמו רומיאו ויוליה, כמו בראד ואנג'לינה, כמו אוסקר ויילד והלורד ההוא, איך קראו לו, משהו דגלאס, כמו החסידות והכרובים - עו-שים-את-זה. מי חלם שיהיה לי כל כך קשה להסביר את עובדות החיים. אנוכי סיימתי. |
|
||||
|
||||
דיברת על זה עם יורם טהרלב, או שזו השערה? |
|
||||
|
||||
טוב, טוב, תרגיעי. ממילא הכל סובלימציה. |
|
||||
|
||||
איך אני יכולה להרגיע עם כל צוות האיילים הנוגחים האלה שכנגדי? ריבונו של עולם, האם לא נשאר כבר שום דבר מקודש בימינו? רותי נבון, לא לתת לילדים לנגוע בדברים חשמליים, סקס, משהו! איפה כל הערכים של פעם?! |
|
||||
|
||||
חשמל סטטי גורם לשערות הדקיקות שעל העור לסמור. התרגשות גדולה יכולה לגרום לאותו אפקט. לא צריך שום ניו אייג' ושום רותי נבון בשביל לראות את הקשר. המסקנה שלי היא שלברקת יש שערות על הידיים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |