|
||||
|
||||
אממ... גם על זה, על שאלת הדיינות, חשבתי, אבל לא רציתי להכניס את זה לתגובה הקודמת, שהיתה ארוכה מספיק. הייתי מציעה מין משהו שאינני יודעת אם הוא קיים ואם יש לו בסיס חוקי מספיק - משהו כעין "דיינות על תנאי". נצא מן ההנחה שאין לו עבר אלים - למרות כל הבעייתיות שאתה מתאר, ושאני מסכימה שהיא קיימת - ותוך כדי שאנו לוקחים בחשבון את עניין הגניבה מן הסופר ואולי עוד "לקיחה" ביום הדריסה. עם כל אלה, בכל זאת, הבחור השקיע 7 שנות לימוד והכנה בנושא הדיינות, וזהו עניין שאין לזלזל בו. בנוסף על כך, חוץ מן המכתבים הנודעים לשמצה של אלי ישי והרב עמאר, יש עוד כמה מכתבים (של מנהלי המוסדות שבהם למד ועבד/עובד, אם זכור לי נכון) שבהם הוא מתואר גם כתלמיד בעל פוטנציאל גבוה (אם כי קיימת אצלו, לדעתי, איזושהי בעיה לשונית, אבל נניח לזה לצורך העניין) וגם כאדם חיובי שכוונותיו רצויות ומעשיו טובים. ההסכמה ל"דיינות על תנאי" אמורה להיות כרוכה באזהרה: אם יתגלה כבעל התנהגות מקצועית שאינה הולמת את מעמדו - נניח חוסר סבלנות כלפי הניצים המביאים בפניו את בעיותיהם, חוסר יכולת לאמפטיה, נטיה להתפרצויות, נטיה להפחתה בשיקול הדעת במצבי מתח, במצבי עומס, בלחצי זמן וכו' - תופסק עבודתו, באופן שיהיו מעורבים בו לא רק הממונים עליו בביה"ד הרבני שבו יועסק אלא גם ערכאה משפטית חיצונית כלשהי, קצין מבחן וכיו"ב. משהו כזה... |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, המוסד שבו הוא מלמד כרגע מנוהל ע''י דודו. נראה שהמשפחה הזאת ענפה בלי עין הרע ואנשיה מסדרים זה לזה משרות וממליצים זה על זה. פורסם גם שאחיו של איתמר ניהל את קמפיין הבחירות של ש''ס. יד רוחצת יד רוחצת יד. לא הייתי מתרשם מדי ממכתבי ההמלצה שאנשי החוג הזה נותנים לאנשי החוג הזה. |
|
||||
|
||||
בנוסף למה שכבר אמר כאן אלמוני אחר, יש לקחת בחשבון שממילא לא כל אדם הלומד לדיינות מתמנה בסופו של דבר להיות דיין. העניין הוא שהאברך ביטון, עם קשריו הנפלאים בתחום, היה מקבל מינוי אוטומטית לולא ההרשעה - וזאת על אף שגם מהרבה בחינות אחרות איננו מתאים לתפקיד זה (אין לי סבלנות לחפש את הלינק, אבל הייתה כאן רשימה של דרישות מקדימות מדיינים, שהוא בפירוש לא עומד בהן). |
|
||||
|
||||
דיינות על תנאי יכולה לשמוט את הקרקע תחת העצמאות השיפוטית. זאב סגל וריאל בנדור משתמשים בטענה דומה בספר החדש שלהם של ראיונות עם אהרון ברק שמצדד במינויים על תנאי לעליון. |
|
||||
|
||||
מעבר לנימוק העקרוני הזה - במציאות די ברור שמי שכבר מתמנה לא בקלות יועבר מתפקידו (ואפילו אם יועבר - זה יהיה רק לאחר שכבר התגלה באי-התאמתו בכמה מקרים של אנשים שנידונו בפניו ואיש לא שאל אותם אם הם מוכנים להשתתף בניסוי). יש מספיק מועמדים לדיינות שאין להם עבר בעייתי מהסוג הזה, ואני לא רואה סיבה להתאמץ במיוחד דווקא בשבילו (מה גם שאני לא בטוח שהחוק מאפשר מינוי על תנאי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |