|
||||
|
||||
גם על הריגה אתה יכול לקבל עשרים שנה. אגב, האם העונש של מיידוף משמעו שעדיף לרצוח מלגנוב מלקוחותיך? |
|
||||
|
||||
מי קיבל על הריגה עשרים שנים? אני לא רוצה שיהיה כאן כמו בארה"ב. |
|
||||
|
||||
מי קיבל? האחים אבו גאנם, למשל: וגם גילי שמילה: |
|
||||
|
||||
בשני המקרים השופטים מותחים ביקורת על עסקת הטיעון וההקלה בסעיף האישום. |
|
||||
|
||||
בסדר. זה מה שקורה כשרוצחים מקבלים שינוי סעיף להריגה במסגרת עסקת טיעון. יש גם מקרים שבהם הפרקליטות מלכתחילה לא מאשימה ברצח (למשל כאשר היא חושבת שיש נסיבות מקילות משמעותיות - ע"ע כרמלה בוחבוט). במצב כזה סביר להניח שהעונש יהיה עוד יותר נמוך. אבל באותה מידה, הרוב המוחלט של הגנבים ואפילו השודדים מקבלים עונשים קטנים בהרבה משל אתי אלון; סביר להניח שהיא חריגה יחסית לעברייני הרכוש הרבה יותר מאשר הדוגמאות שהבאתי חריגות יחסית למורשעים בהריגה. |
|
||||
|
||||
ככלל אתה צודק, אבל תקדימים מנקרי עין כגון זה או כמשפט האברך, מפחידים אותי, אני מעדיף לצעוק עכשיו מאשר לחכות לתקדים שיהפוך לסטנדרט. |
|
||||
|
||||
מה שהיה במשפט האברך לא היה בשום אופן תקדים, אלא רק ביטוי בולט במיוחד של מגמה שקיימת שנים במשפט הישראלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |