בתשובה לאיתי כוחיי, 19/07/09 15:56
רון לשם 517110
כאשר מוצגים בפני בית המשפט מכתבים מעין אלו, השופט נמצא במצב של lose - lose.
אם יזכיר אותם בהכרעת הדין, יציין שהוצגו לפניו, אך הוא לא נתן להם כל משקל - יתקבלו דבריו בפקפוק.‏1 אם יתעלם מהם ימצא מי שיתנדב להזכיר אותם ולהבליט את העובדה שהשופט טרח להחביאם.
לכן עדיף - מבחינת בית המשפט, למען כבודו ומחשש מראית העין - שמכתבים אלו לא היו נכתבים. משנכתבו היה עדיף שלא היו נשלחים. משנשלחו היה עדיף שלא היו מתקבלים.

__
1 כמובן שאם הוא יטיל עליו עונש כבד מהמקובל, לא יפקפקו בדבריו.
רון לשם 517126
אולי הפיתרון שמצא דרורי הוא לא רע, מצד אחד הוא לא ציין שלא נתן להם כל משקל, מהצד השני גם לא הזכיר אותם לאחר שלב הראיות, ומצד שלישי לא הסתיר אותם, לא שזה עזר לו.
רון לשם 517130
הוא ציין שמכתבו של הרב עמאר עסק באבי הנאשם. אני פירשתי זאת כתוספת מובלעת ''ולכן חסר כל ערך אבל לא אעליב את כבוד הרב'', אבל אולי לא קלעתי לדעתו של דרורי.
רון לשם 517132
חשבתי שמותר להניח תכנים מובלעים בפסק הדין רק אם הם מוציאים את השופט דרורי לא טוב.
רון לשם 517134
בדרך כלל אני משתדל לקבל את העצה של יהושע בן פרחיה (באבות, לא במנחות...)
רון לשם 517170
אני חושב שמה שצריך השופט לעשות הוא לציין - אולי בכלל בפורום כלשהו מחוץ לפסק הדין - שהתקבל מכתב שכזה, ולומר במפורש שזה מכתב לא ראוי, ושמוטב לא לשלוח כאלו. מאליו יובן שהוא טוען שהמכתב לא השפיע, ומי שרוצה לפקפק בכך, יפקפק, אבל לפחות מהבחינה הערכית הוא יתרום לניקוי המערכת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים