|
||||
|
||||
האם מכתב שאומר "אני לא מכיר אותו אבל הוא בא ממשפחה טובה", פסול/לא אתי? האם על השופט לפסול אותו? האם הוא מטיל צל על דמותו של שולח המכתב, אני חושב שהתשובה לשלושת השאלות האלו היא "לא". |
|
||||
|
||||
זה לא "אני לא מכיר אותו אבל הוא בא ממשפחה טובה", אלא "אני לא מכיר אותו אבל הוא בא ממשפחה טובה ואני ממליץ לא להרשיע אותו" (וזה מקרה של עבירות שבהן מקובלת הרשעה, בעבירת עזיבת המקום אחרי שהוא הסתובב והפיל את הבחורה זה ברור לגמרי שמקובלת הרשעה, וזה שהוא טוען שהוא ראה שהיו שם אנשים שיכלו לעזור לה, תסלח לי אבל זאת התחמקות אידיוטית ולא מוסרית. לא מתנהגים ככה.). האם המכתב הזה פסול לגמרי? קשה לי לענות על השאלה הזאת כי לא הכל שחור-לבן בעולם ואני לא עורך דין והשאלה הזאת היא באיזה שהוא תחום אפור. אבל בכל מקרה היה רצוי שהתופעה הזאת של מכתבי המלצה שנותנים פוליטיקאים לנאשמים בגלל קרבה מפלגתית או בגלל קרבת אינטרסים כלכליים או בגלל הערצה לרבנים, רצוי שהתופעה הזאת לא תתקיים בכלל ואז כל ההתנהלות הציבורית תהיה יותר נקיה ולא תעורר חשדות כאלה, לא ברור לי מה לא ברור לך. |
|
||||
|
||||
מכתב שאומר את הציטוט דנן ודאי לא ראוי להיחשב לגורם משפיע באופן כלשהו לגבי פסק הדין (אגב, גם לא אם הכותב מכיר את אבי הנאשם מגיל אפס והם ידידים צמודים, כל עוד הוא איננו מכיר את הבן הנאשם). |
|
||||
|
||||
זה לא ציטוט, זה רק מין הדגמה שאיתי כוחיי ניסה לתת למה שיש כאילו במכתבים האלה, אבל יש בהם קצת יותר מזה. שים לב ששני המכתבים נכתבו על נייר רשמי של המשרדים - איזה חייזר מכוכב אחר עוד עלול לחשוב שזה אינטרס חשוב של המדינה, שאיתמר ביטון יהיה דיין ושממש אסור "לקטוע את עתידו". |
|
||||
|
||||
אני נפעמת מרוממותו של האב הצדיק, ובעיקר מכושרם הלשוני המעתיר של ממליציו. בעיקר עניין היקר והזולל השאירני חסרת נשימה ונעתקת מלים. אכן אינטרס חשוב הוא למדינה להרבות מכתבים מעין אלה, למען יראו הגויים עד כמה ערבים ישראל, עמר, ישי, ביטון וכדו' זה לזה. |
|
||||
|
||||
חכי חכי שמישהו ירצה אותם בתור ערבים באמת, נגיד למשכנתא או משהו, ואז תראי שפתאום כל הערבות מתפוגגת ונעלמת. |
|
||||
|
||||
''כל ישראל ערבים זה לזה'' - נשמע כמו הגרסה הישראלית של בועת הנדל''ן מארה''ב. |
|
||||
|
||||
טוב, אז "כל ישראל ערבים זה לחיכו של \ה". |
|
||||
|
||||
גם אם אקבל את טענת ה''ודאי'' (מה כל כך ''ודאי'' פה, אגב), נשאלת השאלה האם יש פגם מהותי בשליחת מכתב כזה (מצד אלי ישי), אם מצויינת בו מידת ההכרות של השולח עם הנאדם, והאם יש פגם בקבלת המכתב ע''י בית המשפט ובהזכרתו בין מסמכי ההגנה. אם השופט דרורי היה מציין שגם המסמכים שהובאו לידיו השפיעו על החלטתו לא להרשיע הטענה שלך הייתה יותר חזקה, אבל כפי שהזכרתי, חיפשתי ולא מצאתי אזכור חוזר של המסמכים לאחר הצגתם בין עדויות ומסמכי ההגנה. אולי לא חיפשתי טוב. |
|
||||
|
||||
כאשר מוצגים בפני בית המשפט מכתבים מעין אלו, השופט נמצא במצב של lose - lose. אם יזכיר אותם בהכרעת הדין, יציין שהוצגו לפניו, אך הוא לא נתן להם כל משקל - יתקבלו דבריו בפקפוק.1 אם יתעלם מהם ימצא מי שיתנדב להזכיר אותם ולהבליט את העובדה שהשופט טרח להחביאם. לכן עדיף - מבחינת בית המשפט, למען כבודו ומחשש מראית העין - שמכתבים אלו לא היו נכתבים. משנכתבו היה עדיף שלא היו נשלחים. משנשלחו היה עדיף שלא היו מתקבלים. __ 1 כמובן שאם הוא יטיל עליו עונש כבד מהמקובל, לא יפקפקו בדבריו. |
|
||||
|
||||
אולי הפיתרון שמצא דרורי הוא לא רע, מצד אחד הוא לא ציין שלא נתן להם כל משקל, מהצד השני גם לא הזכיר אותם לאחר שלב הראיות, ומצד שלישי לא הסתיר אותם, לא שזה עזר לו. |
|
||||
|
||||
הוא ציין שמכתבו של הרב עמאר עסק באבי הנאשם. אני פירשתי זאת כתוספת מובלעת ''ולכן חסר כל ערך אבל לא אעליב את כבוד הרב'', אבל אולי לא קלעתי לדעתו של דרורי. |
|
||||
|
||||
חשבתי שמותר להניח תכנים מובלעים בפסק הדין רק אם הם מוציאים את השופט דרורי לא טוב. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל אני משתדל לקבל את העצה של יהושע בן פרחיה (באבות, לא במנחות...) |
|
||||
|
||||
אני חושב שמה שצריך השופט לעשות הוא לציין - אולי בכלל בפורום כלשהו מחוץ לפסק הדין - שהתקבל מכתב שכזה, ולומר במפורש שזה מכתב לא ראוי, ושמוטב לא לשלוח כאלו. מאליו יובן שהוא טוען שהמכתב לא השפיע, ומי שרוצה לפקפק בכך, יפקפק, אבל לפחות מהבחינה הערכית הוא יתרום לניקוי המערכת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |