בתשובה לידידיה, 18/07/09 0:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אנושית" אכן יפה יותר מ"אנתרופולוגית". וראית ניתוח עצמי בתגובה שלי? מסקרן. חשבתי שאני מציג עמדה פילוסופית, לא עניין לשרינקים בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ביקורתיות כלפי החברה שלך יכולה להיות עניין פילוסופי טהור, במקרים מסוימים. לעומת זאת, אי אפשר לנתק מהאישיות שלך את היכולת לביקורת של דפוסי ההתנהגות והמחשבה, שלא לדבר על ביקורת של האמונות, בין במובן הדתי (השם ירחם) ובין במובנים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי את הטענה שאתה מעלה. ניתן לטעון שאפשר לבצע רדוקציה של היכולת לביקורת, ואולי של הרציונאליות כולה, על גורמים אישיותיים או פסיכולוגיים. האם זהו הכיוון שלך? עמדה אחרת, שנראית לי נכונה יותר, היא שברגע שיש לנו עמדה או נטייה בסיסית שמאמצת רציונאליות או ביקורתיות, אנחנו נכנסים לתחום שונה. החשיבה הרציונאלית היא מערך כללים והתייחסויות שלא תלויים באדם זה או אחר. השאלה אם אדם יאמץ את המערך הזה היא תלוית אישיות. השאלה אם הוא יצליח לעמוד בדרישות מערך הכללים היא תלוית אישיות (אפשרות "חולשת הרצון"). אבל הכללים עצמם, המתודה הרציונאלית עצמה, אינה תלוית אישיות ולא ניתנת לרדוקציה לפסיכולוגיה של יחיד כזה או אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |