בתשובה לאנטילופה, 15/07/09 13:26
פסק הדין 516651
זה מה שאמרתי
או לפחות, זה מה שניסיתי להגיד
פסק הדין 516668
קראת את פסק הדין? לא היה שום אוטומט, זה נשק שיורה בבודדת. לא היתה מחלוקת על כך שדרומי כיוון את הנשק אחרי פליטת הכדור הראשונה, השאלה היתה אם היריות האחרות היו תכופות לה (כשעדיין חש מאויים).
פסק הדין 516678
אדייק, דרומי עצמו סבר שירה בבודדת, אבל הועלתה הסברה שאולי היתה תקלה והירי היה אוטומטי, והשופטים זקפו את הספק לזכותו בגלל שטות של המשטרה. מכל מקום לא היה זה מכריע לעניין הזיכוי.
פסק הדין 516699
אב בית הדין זיכה אותו מחמת הספק, בגלל האפשרות של הירי האוטומטי. אם הוא היה מרשיע - זה היה נגמר בהרשעה.
גם הגרסה השנייה - לפיה הוא פתאום גילה שאין לו מעצור, וירה חמישה כדורים תוך שנייה וחצי - כלומר, בלי לעצור ולכוון - פגיעה של חמישה מתוך חמישה היא הרבה יותר ממרשימה.

(מתוך חמישה - אני לא מתייחס לכדור הראשון, שנורה לקרקע כשדרומי ניסה לשחרר מעצור, אלא לחמשת אלו שאחריו, שכוונו לפורצים)
פסק הדין 516705
שופטי הרוב לא פסלו את גרסתו של דרומי ולפיה המרחק בינו לבין הפורצים היה קצר. בניגוד לעדי ההגנה והתביעה, אני לא מומחה לנשק - האם גם ממרחק של שלושה מטרים פגיעה איננה סבירה?

רציתי להוסיף שהשופטים זקפו לזכותו של דרומי עוד שני עניינים שעשויים להעיד שכוונתו היתה להבריח ולא להרוג. דרומי ביקש בתחילה להבריח את הפורצים בצעקות ויריות באוויר. משחלפה הסכנה מיהר לעזרת הפצוע.
פסק הדין 516955
באיזה נשק הוא ירה?
פסק הדין 516967
רובה ישן חצי אוטומטי.
פסק הדין 516703
חמישה כדורים יכולים להירות בתוך חמש-שש שניות. אם היה לו צורך להסיט את הקנה לגנב השני, אז נוסיף עוד שתים-שלוש שניות. כלומר כל האירוע לקח פחות מעשר שניות, שלא לדבר על חוסר ההיתכנות של מרדף, כי אז הוא לא היה פוגע (לפגוע בתנועה זה קשה בהרבה).

עשר שניות זה לא זמן מבוטל, אנשים עם פחות מוטיבציה חצו מאה מטרים בפחות מכך, אבל להגיד שבחושך, כשהוא בודד מול מספר לא ידוע של גנבים שידוע לו שלא בוחלים באמצעים, לרבות סיכון חייו, כדי לקפח את פרנסתו, זה יותר ממספיק כדי להבין שהאיום הוסר, זו נראית לי הגזמה.
פסק הדין 516704
אני לא יודע מתי ירית בפעם האחרונה, אבל לירות 5 כדורים באופן מכוון לוקח שתי שניות, שלוש אם מכוונים לשתי מטרות. לירות באופן לא מכוון לוקח שניה וחצי (לפי פסק הדין שניה ו-‏38 מאיות השניה, כפי שנמדד על ידי חוקרי משטרת ישראל). באקדח אפשר גם יותר מהר, אבל הוא ירה עם רובה.
פסק הדין 516956
גם עם רובה אפשר - במיוחד עם הפור4צים היו במרחק של 3 מטר ממנו. האם הם נפגעו בגב?
פסק הדין 516959
איך קשור קצב האש למרחק המטרה?
פסק הדין 516960
קלות הכיוון. אם עומדים 2 אנשים במרחק 3 מטר ומטר אחד מהשני, אפשר לירות מהר מאד.
פסק הדין 516966
כן, הם נפגעו בגב, ומלמטה למעלה, למרות שדרומי עמד על כך שירה מגובה החזה וכיוון לפלג גופם התחתון. השופטים זקפו לזכותו את האפשרות שהפורצים ברחו בריצה שפופה.
פסק הדין 516968
למה לא לבדוק את זה עם רובה צבע?
(!) 516970
עם הגופה המקורית, כמובן
פסק הדין 516977
למה לזכותו אם הוא ירה בגבם כשהם ברחו?
פסק הדין 516978
זאת אפשרות, לא ברור מה קרה שם. השופטים נותנים את הדעת לכך יש מספר תרחישים אפשריים, הם מאמינים לגרסה של דרומי.
פסק הדין 516983
לכולי עלמא, כשהתקרבו הפורצים לדרומי הוא היה בסכנה, או למצער חש כך. לפיכך מותר היה לו להתגונן בנשקו. מאידך, אין חולק שהוא ירה בהם בגבם. השאלה המרכזית היתה אם פגע בהם מייד כשהסתובבו והחלו לברוח, עוד בטרם היה בידו סיפק להבין שאינו בסכנה עוד, או שמא רדף אחריהם וירה בהם כשכבר ברור היה שלא נשקפת לו עוד סכנה. שני שופטים קיבלו את גרסת ההגנה, ושופט אחד לא קיבל.
פסק הדין 516995
מה זה משנה אם הם ברחו? הם לא יכולים לזרוק לאחור סכין ולפגוע בול?
פסק הדין 516991
אני מתקשה להאמין לגרסת הריצה השפופה. הרבה יותר סביר שהפורצים עשו מה שאני הייתי עושה למשמע היריה הראשונה - נשכבו. במצב כזה, אם אכן דרומי ירה כלפי מטה, הרי שהתוצאה היתה בלתי נמנעת.
פסק הדין 516998
לפי כל הידוע לי על גנבים, כול נסיון אישי, התגובה הטבעית למשמע רעש גדול כמו ירי קרוב היא בריחת אמוק.
פסק הדין 517011
לא הייתי גנב אף פעם, אבל ירו עלי.
פסק הדין 517012
טוב שפספסו.
פסק הדין 517138
אפשר בטח, אבל ישנו הבדל בין חקלאי עם רובה ישן לחניך עם גלוק בקורס ירי מעשי. אני לא יודע מה הכשרתו של מר דרומי, אבל לירות דרך כוונות בחושך (עד כמה שניתן) במטרה נעה יכול לקחת זמן. מתוך סקרנות, איך המשטרה הגיעה למספר 1.38 ? מעולם לא בדקתי עם שעון, אבל להכניס חמישה כדורים בשתי מטרות בזמן הזה נראה לי לא ראלי (בטח שלא עם רובה).
פסק הדין 517142
בטווח מספיק קצר (עד 5 מטר) לא ממש צריך לכוון כדי לפגוע, בעיקר עם רובה. מספיק שהקנה בכיוון הכללי וכמעט בטוח שהכדור יפגע. בכלל, בתנאי חשיכה כמעט מוחלטת אין טעם לכוון כי לא רואים כלום בין הכוונות. מצביעים עם הקנה לכיוון המשוער, לוחצים על ההדק כמה פעמים ומקווים לטוב.

לגבי המשטרה, הם טענו את הרובה וירו איתו. בין השאר הם מדדו כמה זמן לוקח לירות 6 כדורים ברצף.
פסק הדין 517370
נשמע לי לא סביר בעליל (למען הסר הספק, הכוונה היא כמובן לזילזול באמינותה של משטרת ישראל).
פסק הדין 517434
אני אצטט מפסק הדין (עמ' 53-52):
"ליאור נדיבי, איש משטרה בדימוס, לשעבר ראש מחלק זיהוי פלילי במרחב ציון בירושלים וכן שימש בעבר קצין מעבדת נשק במז"פ במטה הארצי, ערך חוות דעת מטעם ההגנה ביחס לממצאי הזירה וממצאי הנשק.
...
נדיבי הוסיף וציין בחוות דעתו כי ניתן לבצע באמצעות הרובה הנדון ירי רצוף של 6 כדורים במשך שניה וחצי וכי בניסוי נוסף ארך משך הירי של 6 כדורים 1.38 שניות. עוד ציין בחוות דעתו כי יש להסיק את המסקנה כי הירי שביצע הנאשם, אל עבר הנפגעים, היה רצוף לנוכח מקבץ התרמילים בזירה ובגופם של הנפגעים, מקבץ צפוף למדי, בהתחשב בחשיכה ששררה במקום."

לא מצויין מי ערך את הניסוי הנוסף, אבל כן כתוב (עמ' 37) ש"מומחה לנשק במטה הארצי – מר הווארד סילברווטר, הניח בפנינו חוות דעת.
...
בחוות דעתו ציין המומחה כי קיבל את הרובה כשהוא מפורק ולאחר שהרכיב אותו בדק אותו בדרך של ביצוע ירי עם 49 כדורים מתחמושת מעבדה."
איזה שטויות 517157
ירי בתנועה? תלוי מי היורה ומה היכולות שלו. אני הייתי משחיל אותו ב10 מתוך 10 ממרחק של 20 מטר בלילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים