בתשובה לריקי, 08/01/02 9:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פלאקטיות? לא חושבת. הנזירה נראתה לי דווקא בסדר גמור (בהנחת העולם של גרוסמן). אני אסביר: בעולם של גרוסמן קורים דברים מאוד משונים להסבר בהיגיון הפשוט. צירופי מקרים כביכול שמובילים את הגיבורים בדיוק לאן שצריך, ואז מתגלים כלא צירופי מקרים בכלל. יש בספר קיטש מסוים, אני מסכימה. אבל הוא מקסים בכל זאת. לגבי המניפולציה הרגשית - טוב, זו הגאונות. גם ב"רוקדת בחשיכה" פון-טרייר עושה מניפולציה רגשית (די מכוערת, לטעמי. מכוערת במובן של אכזרית), אבל עדיין את יוצאת בדיכאון, כי נכנסת כולך לעולם שהוא יצר. ולגבי התסריטיות - מצוין. אולי שמישהו ירים את הכפפה כבר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל 'עיין ערך אהבה' הוא באמת ובתמים יצירת מופת מופלאה של גרוסמן. מאור סבור, כמוני, שמדובר בספר העברי הטוב ביותר, עד כמה שאפשר לדרג ספרים. סיבה טובה לדעת עברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אמרתי את מה שכתבת (ואכן אמרתי), ההיגד הזה נראה לי אידיוטי, אינפנטילי וחסר תוכן, בשחור על גבי סגול. בפרט, מעל מלבני האייל לא הייתי כותב אף פעם ''הספר העברי הטוב ביותר'' - כשיש לי מספיק זמן, ובמיוחד כשמדובר בדבר כל כך חשוב ומשמעותי, אני משתדל לא להשמע כמו ילד שמשווה משחקים של סוני פלייסטיישן. מצטער על הבוטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ספר גדול. עם זאת, אם לדרג את 10 הגדולים בספרות העברית, הייתי נותנת מקום גבוה יותר ל'עיר קסומה' של יהושע בר יוסף (אין להשוות לבנו שטוף הזימה ולספריו). הוצאת הקיבוץ המאוחד. מומלץ בחום ואני כבר מקנאת במי שיקרא אותו לראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמאוד אהבתי הוא 'זה עם הפנים אלינו' של רונית מטלון בהוצאת ספריית הפועלים. אשמח להשוות חוויות עם מי שגם קרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר החלו פה לזרוק שמות אז כמה קלאסיקות: 1. ימי צקלג של ס' יזהר (למי שיש סבלנות כוח וזמן) 2. תמול שלשום של עגנון ואשר לדוד גרוסמן 'חיוך הגדי' הוא לדעתי הספר המוצלח ביותר שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |