בתשובה להאייל האלמוני, 07/07/09 22:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(בכוונה נתתי דוגמה קיצונית יחסית. נתחיל מלראות האם כבר בדוגמה הקיצונית הזו יש פער מהותי, ואם לא אפשר להתקדם. ואגב, לדעתי משהו דפוק מבחינה משפטית בגלל ההבדל בעונש הנ''ל). בכל הנוגע לרחמים - אני בטוח שגם אמו של ג'ק המרטש מתה מתישהו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה משווה את האברך לג'ק המרטש? 365 תגובות ועדיין לא הזכרנו פה את גודווין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בכוונה נתתי דוגמה קיצונית יחסית. נתחיל מלראות האם כבר בדוגמה הקיצונית הזו יש פער מהותי, ואם לא אפשר להתקדם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הייתי אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא גודווין אבל לא פחות טוב: אתמול הצהרת על טוהר כוונותיך ושאין לך שום קשר משפחתי עם הדורס וכו', תגובה 515495. היום שלפת, סליחה, באמת סליחה על הביטוי, אבל שלפת שפן מהכובע, שפן קטן ונורא עצוב, אבל בכל זאת שפן קוסמים מקצועי, והתברר שאתה "חקרת קצת על הפרשה לפני כמה ימים", תגובה 515592, ושיש לך איזה ידע ממקור מאוד אישי על הריקושטים שמגיעים אל המשפחה במשך כל חודש האבל (האבל נמשך חודש? במה זה מתבטא? הכאב הוא נורא אצל כולם, אבל האם יש הבדלים במנהגי האבל?). תגיד, אתה בטוח שאתה לא האחיינית של אשתו של יוסי שריד? כל ההתנהלות הזאת היא, איכשהו, כשרה אבל מריחה קצת לא טוב. נדמה לי שהדבר ההגון והישר ושאתה יכול לעשות עכשיו זה לפסול את עצמך מתפקיד הסנגור הממלכתי, גם של האברך וגם של השופט, ולהסתפק בתפקיד המפקח קלוזו. וכל זה עוד מבלי שנכנסתי לדמגוגיה שבהבאת פסקי הדין בתגובות שלך, ובייחוד סיפור הנערים הערבים. נעזוב את זה, חבל על המאמץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, השם שלי זה איתי כוחיי, זה שם אמיתי, אין אף אחד אחר עם שם כזה מוזר בארץ, יש לי יוזר בפייסבוק עם תמונה, אין לי קשר כלשהו אם אף אחד מהמעורבים בפרשה, ואם תבדוק טוב תגלה תגובה שלי כאן מלפני 7 שנים בערך (אני חושב שהתלהבתי מיואל הופמן, או משהו). זה באשר לחשדותיך. הגעתי לסיפור מותו של הילד בן החמש דרך חקירה קטנה בגוגל. (אתה יכול לנסות, כתוב את שם הנאשם הלא מורשע במרכאות, עמוד שני בחיפוש בגוגל). יש שלשה שלבים באבלות, שבע הימים הראשונים, החודש הראשון, השנה הראשונה, אתה מוזמן לבדוק את הדברים באתר האנטי דתי האהוב עליך, אין לי ידע אישי על עוצמת הריקושטים שמגיעים אל משפחתו של האברך, אני רק משער. בתור אייל אלמוני אתה די חוצפן, לדעתי. אני מצפה להנצלות. וכל זה מבלי שנכנסתי לשורה האחרונה בתגובה המחוצפת שלך, קל לכתוב מילים כמו "דמגוגיה", ואז מילים כמו "נעזוב את זה, חבל על המאמץ". אני חושב שעשיתי עבודה מאומצת ומכובדת בניסיון להביא צד אחר של הפרשה הזו, ואני יודע שידי נקיות, אז קפוץ לי, במחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוצפה היא חלק מזהותי ומקור גאוותי גם בהופעותי רוויות ההוד והשגב תחת ניקי האיילי המפורסם, ויהא זה לא נכון, לא ראוי ולא יהודי, להתנצל עליה. עשית עבודה מאומצת, אכן. ואשר להצעה המפתה, אומרים שאדם צריך למצוא לו מישהו שבנוי לקשר, והמישהו הזה הוא לא אני - מצא לך, במחילה, מישהו אחר שיקפוץ - אבל תודה על הכוונה, זה מרגש אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ק המרטש? אני מריח התנצלות על דמגוגיה באופק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש ברור אם אכן היה ג'ק המרטש, ולכן לא ברור אם המשפט עצמו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היחידה היא *כמה* היו. זה שהיה לפחות מישהו אחד (שזכה לכינוי "ג'ק המרטש", גם אם לא המציא אותו לעצמו), זה לא שנוי במחלוקת. ואני לא משווה את ג'ק המרטש והאברך, סתם אומר שגם על ג'ק אפשר לרחם (כדי לראות אם מישהו חושב אחרת, מה שיהווה נקודת מוצא לדיון). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |