בתשובה לאיתי כוחיי, 04/07/09 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן רגשן ללא תקנה. מה שהרגשנות עושה לאנשים. מזכיר קצת את הבדיחה הילד שפרץ בדמעות אושר אחרי שהכריח את הזקנה לעבור את הכביש. מתוך הודעת באת כוח המדינה, עו"ד דמתי, בעקבות שיחתה עם המתלוננת (זו הקרויה עכשיו בכל רחבי הארץ "האתיופית", כי גם אנחנו כולנו הרי לא גזענים, רק רגשנים): "בהתאם לדיון שהתקיים ביום 12.7.07, ולהחלטת בית המשפט, המאשימה מודיעה לבית המשפט, כי היא עומדת על עמדתה כפי שהובאה בדיון הנ"ל. המאשימה מבקשת מבית המשפט, כי במתן החלטתו, יעניק משקל *מוגבל* (ההדגשה שלי, א"א) להליך הגישור הבלתי פורמאלי שהתקיים באולם בית המשפט. זאת מן הטעם, שבשיחות שקיימה הח"מ לאחר הדיון, התברר לה כי המתלוננת פעלה מתוך תחושה כבוד עמוקה לבית המשפט, ועל כן חשה עצמה מחויבת לשתף פעולה בהליך שהתקיים בפורום שאיננו הולם את הסיטואציה, ללא הכנה נפשית והבנה אמיתית של זכויותיה וחובותיה." (בעברית: זה בית משפט, ראיתי שהשופט כל כך רוצה ששאני אעשה מה שהוא רוצה, והוא כל כך רצה שאני אגיד שאני סולחת, אז אמרתי שאני סולחת) גרסת השופט (או כמו שהיו אומרים הילדים בגן של בני - איפה הוא ואיפה האתיופית): "אני חושב שאם תתאר המתלוננת אי פעם, במבט רטרוספקטיבי את חייה בישראל, כי אז המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלת, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי." (אתה הבנת את זה, ברוך? המאשימה ביקשה, יופי, אנשים מבקשים כל מיני דברים. אז היא ביקשה, אבל הרי *אני חושב*, *אני בנאדם חושב*, שמעת על עיתון לאנשים חושבים?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון כאן עלתה השאלה האם ה"גישור" שיזם השופט הוא מקובל ומה מקומו באולם בית המשפט. והנה, כאן יש תשובה, בתוך הודעתה של עו"ד דמתי: "הליך שהתקיים בפורום שאיננו הולם את הסיטואציה" (ויש המשך - ללא הכנה נפשית וכו', אבל הנקודה החשובה היא הגדרת ההליך כבלתי הולם. יצויין כי דמתי היא עוזרת ראשית לפרקליט מחוז ירושלים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצויין כי השופט משה דרורי הוא שופט בבית המשפט המחוזי. יצויין גם כי תפקידה של גברת דמתי הוא לנסות ולהרשיע את הנאשמים אותם בוחרת התביעה להאשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לוודא, אתה יודע ש"המאשימה" ו"המתלוננת" זה לא אותו דבר, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא לא יודע. בכל מקרה, עניתי בפירוט על הטענות שלך אייל אלמוני יקר, התכבד וחפש את התשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, חיפשתי בשבילך: תגובה 515308 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתגובה הזו (שבאה לפני): תגובה 515303 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מבין את המילים: "... שיחתה עם המתלוננת (זו הקרויה עכשיו בכל רחבי הארץ 'האתיופית'..."? (תגובה 515463) (אולי הבחירה האירונית-משהו בשימוש בתואר "באת כוח המדינה", היא שבלבלה אותך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, מי שקורא בחוסר תשומת לב את המשפט האחרון שלך ("המאשימה ביקשה... אז היא ביקשה"), עלול להסיק ממנו (בטעות!) שהבקשה באה מצד המתלוננת. אבל אולי זה רק אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל העולם ואשתו", "החמאס שוב עושה לישראל כאב ראש", "המדינה הולכת פייפן"... (מדינה הולכת?) (מילא, איתי כוחיי שלא ברור לי אם הוא מכיר את האייל ואת מגוון הסגנונות, ההומור האישי והקיבוצי וכו' - אבל לותיקים כאן או לך עצמך לא נראה לי שאמורה להיות בעיה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא ברור לך, אבהיר, אין לי שום מושג על מה אתה מדבר, והאמת היא שריבוי האיילים האלמונים קצת מבלבל אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''המאשימה ביקשה, יופי, אנשים מבקשים כל מיני דברים. אז היא ביקשה'' - המאשימה כאן היא מדינת ישראל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |