|
משנה תורה, ספר קדושה, איסורי ביאה, פרק י"ב פסוק 8, הלכות ט'-י':
' [ט] גוי (במקומות אחרים - עכו"ם. חע"מ) הבא על בת ישראל - אם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה (במקומות אחרים - על הכותית. חע"מ) - בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד - כיון שבא על הגויה (או הכותית) בזדון, הרי זו נהרגת מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר: "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה, ועתה הרגו כל זכר בטף, וכל אשה יודעת איש למשכב זכר - הרוגו" '
(פסוקי המובאה שבסיום ההלכה לקוחים מפרשת מסעי, ספר במדבר פרק ל"א, פסוקים 18-16, ומתייחסים לסיפור בנות מואב ומִדְיָן שבפרשת בלק)
|
|