בתשובה להקריבו המקוטב, 07/01/02 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שים לב, אני לא מדבר על הלוואות של ישראל לפלשתינאים, אני מדבר על הלוואות שישראל לוקחת (מצד שלישי), תוך כדי טענה שאותן הלוואות נועדו לתושבי השטחים, ואז, לאחר שישראל תעזוב את השטחים, הפלת החוב (בעזרת ניצול ההמשכיות של החוק הבינלאומי) על הריבון בשטח, באופן כזה, הריבית יכולה להיות גבוהה כרצונו של הלווה (למלווה הרי לא איכפת) והשימוש האמיתי בהלוואה יכול להיות כרצונה של ישראל. לא מדובר על הפרה של ההלוואה, כמו שאין דרישה ממובוטו להחזיר את חובותיה של זאיר, ולא מובוטו מפר את ההלואה. על פניו החוק הבינלאומי מעודד כיבוש, או שזו טעות שלי (ומהי)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז הפלסטינאים התכחשו להלוואות הללו והישראלים גם והמלווה ה''תמים'' ישאר נושה לעולם.(וכאן יבחנו כוחם הבינלאומי של הישראלים והפלסטינאים שכנראה יוכלו לגייס כספים ממגוון מקורות ללא צורך להסתיע בגורמי חוץ תוך קבלת מערכת הלוואות) הבעיה היא לא בהחזרה של אותם חובות (אף אחד באמת לא יכול לחיב את זאיר, קונגו או מה שהיא עכשיו להחזיר את אותם הלוואות) הבעיה של המדינות המתפתחות היא שבשל מאזן התשלומים הגרוע אף אחד לא מוכן להלוות להם כסף נוסף.ושמלוים להם כסף נוסף דורשים מהם לממש התחיבויות של שנים קודמות .וההיפותזה הישראלית פלסטינית שהועלתה יכולה להיות דוגמא לירושה מפוקפקת שמשטרים נאלצים להתמודד איתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |