|
||||
|
||||
מיידוף הציע הרבה יותר מ5 אחוז (ויקיפדיה העברית אומרת 10 אחוז, מהאנגלית קשה למצוא את המידע בין הררי המלל, אבל נראה שהם טוענים שמדובר ב10.5 אחוז, לא ברור אם לפני או אחרי עמלה), אחרת הוא לא היה ידוע בתשואות הנאות שלו ולא היו מצטברים אצלו כל כך הרבה מליארדים, זאת תשואה שהיא הרבה מעבר לתשואה, גם הממוצעת1, של השוק. אבל גם אם היה נותן רק 5 אחוז, הרי שהכסף היה מספיק להרבה פחות מ20 שנה, ראשית, מדובר בריבית דריבית (לפחות בחלק מהמקרים), ושנית יש מנגנון די גדול (אומרים שמיידוף החזיק בניין משרדים שלם2) ורווחים אישיים שהוא אמור לממן. 1 פעם ראיתי בדה מרקר, חישוב מזעזע של עליית השוק, לקחו את שינוי המדד בכל שנה, עשו מזה ממוצע והחליטו שזה שיעור העלייה הממוצע השנתי הצפוי, לכאורה, הכל בסדר, הבעיה היא שכידוע לעלות אפשר הרבה יותר מלרדת, וכך אם שנת 2008 ירדה ב40% וב2009 עלית ב40% הרי שהחישוב של דה מרקר, הודיע לך שהכסף שלך לא עשה דבר... 2 של עובדים שלא עשו דבר? |
|
||||
|
||||
1 יכול להיות שהממוצע היה גיאומטרי? |
|
||||
|
||||
ממש לא נעים לחשוב שסתם איזה כתב פישל שם. היום שמעתי ברדיו שקופות הגמל החזירו את הירידות. השאלה האם ירדו ב-50% ועכשיו עלו ב-50% ולזה הם קוראים "החזירו את הירידות", או שהם מתכוונים לא באחוזים אלא בנקודות. בכל אופן אם ירדו ב-50%, היו אמורים לעלות ב-100% כדי להחזיר את הירידות. |
|
||||
|
||||
1 שיעור העלייה הממוצע השנתי הוא תחזית עבור שנה אחת. אם ב-2008 היתה עלייה של 9%, וב-2009 היתה עלייה של 11%, אז הממוצע השנתי חוזה שב-2010 תהיה עלייה של 10%. וכנראה גם ב-2011. זוהי אכן תחזית סבירה [1*]. השגיאה אינה בדה-מרקר, אלא בפירוש שאתה מציע לממוצע הזה - הממוצע לא אומר שבשנתיים 2008-2009 העלייה המשוקללת היתה 10%. [1*] כמובן שאם המספרים הם כפי שתארת בדוגמא, אז סטיית התקן גדולה מאוד והממוצע הוא לא תחזית כל כך מוצלחת. אבל אין לזה קשר לבעיתיות המדומה שדיברת עליה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי שהוא היה מחוייב לתת *ביד* 5% ( על פי ויקיפדיה <באנגלית> יש חוק כזה). ברור שעל הנייר הוא סיפק יותר. אני דווקא זוכר שהוא לא היה הרבה מעבר לממוצע ( לא בצורה מחשידה) ומכיוון שהתעקש על סודיות שיטת ההשקעות שלו, אי אפשר היה לבדוק את העניין. הרבה פחות מ20 שנה? נתפשר על 15 שנה? |
|
||||
|
||||
לא, לא, הוא צריך את זה להרבה יותר מחמש עשרה שנה. על פי תקדים יהושע בן ציון הוא עשוי להאריך ימים ושנים. |
|
||||
|
||||
בן ציון קיבל חנינה, אני חושב שישב כשלוש שנים בלבד. |
|
||||
|
||||
נראה, אם מיידוף יצליח לשכנע שהוא חולה וגוסס ורק רוצה למות בשלווה בבית אולי זה יצליח גם לו. זה עבד יפה גם למרכוס קלינגברג. סגולה מצוינת לאריכות ימים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |