בתשובה לשוקי שמאל, 23/06/09 22:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן כך. אבל חופש הפרט הוא לא הכל. יתכן שמדינה (למשל סינגפור) מודאגת מכך שהאוכלוסיה החלשה יחסית שלה (שבמקרה היא מוסלמית ממוצא מלזי) מתרבה הרבה יותר מהר מהאוכלוסיה החזקה יותר (שבמקרה היא ממוצא סיני) ומחליטה לעודד ילודה בקרב האוכלוסיה החזקה. ובלי שום קשר לדמוגרפיה אתנית, יתכן שמדינה אירופאית מודאגת משיעור הילודה הנמוך ומעודדת נשים עובדות ללדת על ידי תנאים מפליגים לאמהות עובדות. בעיני זה בסדר, גם אם יש כאן פגיעה מסויימת בחופש הפרט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה רק להוסיף שבגלל הויכוח עם תשע נשמות נאלצתי להציץ בכמה מן המקורות העוסקים בנושא וגיליתי שם כמה עובדות שחלקן גם מפתיעות ולכן ברצוני להביא אותן: א. קצבת הילדים הלא אחידה (עולה פר ילד עם מס' הילדים) היא המצב בכל מדינות אירופה. (דוקא התכנית האחידה של לפיד/שינוי שלא הגיע לידי ביצוע מלא עוד לפני שבוטלה, היא החריגה). ב.קצבאות ילדים מעלות חלק משמעותי מאד של המשפחות הנהנות מעל קו העוני. ג. הטריקים שנועדו להבטיח שהקצבאות יגיעו רק למשפחות חזקות (למשל תשלום רק למשפחות עובדות) אכן קיימים גם במדינות באירופה. השיקולים האתניים והמעמדיים קיימים. בעיני עצם העובדה שישנה אופציה בה המדינה יכולה לנהוג בשיוויון (פחות או יותר) עיוור בנושא רגיש כמו מספר הילדים במשפחה היא מעלה גדולה מאד שרצוי לשמור עליה. מה שמטריד אותי הוא העובדה שהמדיניות הנוכחית פועלת בכיוון שיוציא את ישראל מן המצב הרצוי מאד הזה. אני מניח שהרוב הגדול בישראל מאד לא ירצה להפוך למיעוט בחרה שבה רוב חרדי או ערבי. הוא בהכרח יגרר לנקיטת צעדים אגרסיביים לצמצום הילודה הזאת. דבר שיהיה גם "מכוער" מוסרית וגם ככל הנראה מאוחר ולא יעיל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |