|
||||
|
||||
איך הן ממריצות הורים להביא עוד ילדים כדי לממן את אורח החיים שלהם? עם 159 ש"ח בחודש אתה מצליח לשלם הוצאות גידול של ילד ועוד להשאיר כסף למימון של אורח חיים כלשהו? אשמח אם תפרט איך אתה מצליח לעשות כדבר הזה. במשפחות שאני מכיר (גם הדלות ביניהן), 159 ש"ח בחודש לא מכסים את העלויות של הילד ובטח לא מאפשרים לממן משהו נוסף. הסוג של התיאור הסכמטי של אנשים עניים בסגנון שהיה חביב על טומי לפיד המנוח, כמי שמעדיפים לבזבז את הכסף שאין להם על שטויות במקום להאכיל את הילדים שלהם, הוא כל כך מכוער בעיני שאני לא מרגיש שום חשק להתוכח איתו. |
|
||||
|
||||
אז זהו. ש-159 ש"ח לילד זה למשפחות עם מעט ילדים. למשפחות מרובות ילדים מקבלות יותר. העלות השולית של כל ילד נוסף יורדת, כך שלמשפחות מספיק עניות (מהסוג שגר באוהל או בפחון למשל) זה יכול להשתלם. אני חושב שמתן כסף למשפחה עבור ילדיה הוא טעות, כי אין שום דרך לגרום להורים להוציא את הכסף על רווחת ילדיהם. גם אם רוב מוחלט של ההורים העניים משקיעים בילדיהם כמיטב יכולתם, ברור שיש גם כאלו שלא (ולצערי יצא לי לראות גם כאלה). עדיף בהרבה להוציא את הכסף על סבסוד שירותי חינוך ורווחה לילדים, שאותם לא ניתן לנצל למטרות אחרות. אני באופן אישי מעביר את קצבאות הילדים שלי בהוראת קבע חודשית לקרנות חיסכון שאמורות לשמש אותם כשיצאו מהבית ויפסיקו לחיות על שולחני. זה מבטיח שהכסף לא יבלע בהוצאות השוטפות של הבית וישמש בסופו של דבר את מי שאמור להנות ממנו. אתה לא חייב להתווכח עם מי שלא בא לך ועל מה שלא מוצא חן בעיניך. |
|
||||
|
||||
ואם המדינה היתה מממנת מטרנה, זה היה יותר טוב? זה בסך הכל היה מאפשר להעביר את תקציב המטרנה לתוספת סיגריות. |
|
||||
|
||||
זה לפחות היה מבטיח שהילד יקבל אוכל המתאים לגילו, מה שלא מובטח אם ההורה הבלתי אחראי מקבל כסף מזומן. |
|
||||
|
||||
159 ש"ח לילד זה אחיד לכל ילד שנולד החל ממאי 2003 וכך זה אמור להשאר (http://www.btl.gov.il/benefits/children/pages/%D7%A9...). לילדים שנולדו קודם לכן זה 191 ש"ח לילד השלישי ו-353 ש"ח לכל ילד מהרביעי ואילך - גם זה לא נראה לי משהו שמאפשר לעשות קופה מרשימה במיוחד. אם רוב ההורים משקיעים בילדים כמיטב יכולתם אז אתה משיג את המטרה. בכל מערכת יהיו חלק שינצלו אותה לרעה; לא כל הקשישים והנכים זקוקים לקצבאות שלהם וחלקם משתמשים בהן להימורים בבתי קזינו במזרח אירופה, אבל זו לא סיבה לבטל את הקצבאות האלה. אם תפנה את הכסף לסבסוד של מעונות וכיו"ב אתה עלול ליצור מערכת ביורוקרטית ובזבזנית, או שהכסף שתחסוך להורים יופנה שוב לאותם שימושים לא פרודוקטיביים שאתה מדבר עליהם כך שהילד יחזור מהמעון המסובסד לבית מסריח מעשן עם מקרר ריק. בקיצור, העברה של הכספים לחינוך ורווחה לא תמנע מהם בהכרח להתבזבז. יותר מזה, מי שמכיר את אופן הפעולה של המערכות השלטוניות בישראל יודע שיהיה קל בהרבה לאנשים הנחמדים במשרד האוצר לחתוך לאט לאט בסבסוד הזה עד שייעלם מאשר קל להם היום לקצץ בקצבאות; התוצאה תהיה שלא יהיה לא סיוע ישיר להורים ולא סיוע עקיף על ידי סבסוד. |
|
||||
|
||||
ההסכם של נתניהו עם ש''ס משנה שוב את הקיצבאות לטובת משפחות מרובות ילדים. ההבדל העקרוני בין ילדים ובין קשישים ונכים, הוא שהקשישים והנכים חסרי האחריות פוגעים ברווחתם הם. הורים חסרי אחריות פוגעים ברווחת ילדיהם. אני מעדיף שילד יחזור ממעון הכולל ארוחה מזינה ותנאי מחייה הולמים לבית מסריח עם מקרר ריק מאשר שיהיה כל היום בבית המסריח. העברת הכספים לא אמורה לחסוך שום דבר, רק לוודא שהכסף מגיע בסופו של דבר ליעדו - הילדים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שנגעת בנקודה העקרית של מדינת הרווחה. כשהמדינה משקיעה ברצינות בחינוך ובריאות -גם כמובן ברפואה מונעת-יש סיכוי רב יותר שאחוז גבוה יותר מהדור השני יינתק ממעגל העוני. לכן הסיסמה בצעד הראשון שהוביל האוצר עוד בצעירותי לקראת מדיניות של הפרטה והקטנת מדינת הרווחה היתה: סובסידיה לנצרך ולא למצרך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |