|
||||
|
||||
שאלת ב תגובה 513744 שאלה שהשתמע ממנה "מה ההורים צריכים לעשות כדי לשמש 'תחליף טוב מספיק' ליול"א?" ואני עניתי שהם פשוט צריכים להיות מה שהם, עם תחומי העניין שלהם ועיסוקיהם, וזה בסדר (אנחנו מדברים כאן על מעמד נמוך-בינוני ומעלה, כן? לא על מי שתחביביו הם איסוף בקבוקים מהפח לשם קבלת פיקדון וכאלה). 2. בהחלט ייתכן שגם להורה שרואה את ילדיו מעט מאוד יש עדיין השפעה חינוכית (למשל, אב גרוש שנפגש עם הילד פעם בשבוע, עדיין ייתכן שהילד יראה בו מודל לחיקוי). עם זאת, ככל שהילד נמצא רחוק מן ההורה משך יותר זמן, מתרבים הגורמים שעלולים למתן או לטשטש את השפעת ההורה. 3. אם ההורים לא יכולים, אז הם לא יכולים. מה לעשות? שיתפטרו כולם? מכל מקום, דיברתי בפירוש על "טיפול הורי או טיפול אישי", כאשר דמות מטפלת אחרת כלשהי, בסביבת הבית, עדיפה על שהות של שעות נוספות במוסד החינוכי. מה זה "נוכחות הורית פסיבית"? ילד בן שבע עוסק בתחביביו ואמא בחדר השני זה לא "נוכחות הורית פסיבית", אלא "נוכחות הורית זמינה". זאת כמובן בהנחה שהיא אכן זמינה לקריאותיו כשהן מגיעות. |
|
||||
|
||||
אם אב גרוש שרואה את הילד פעם בשבוע יכול להשפיע אז גם ההורים שמפקידים אותו בידי האו-פר ובאים רק ללילה טוב יכולים... נדמה לי שהאצילים של פעם עם האוֹמנוֹת שלהם הם דוגמה לזה. אם הנוכחות זמינה אבל לא מתבקשת, איך היא משפיעה (מעבר לקצת יותר תחושת בטחון)? |
|
||||
|
||||
יש השפעות ויש דפוסי התקשרות. זה ממש לא אותו הדבר! אפשר להעריץ הורה ולחשוב שהוא אישיות מדהימה וענק רוח, ועדיין לפתח התקשרות חרדה כלפיו. האצילים של פעם - אם כבר הזכרת אותם, הם שלחו אל ילדיהם מורים לפסנתר ולשפות ולקליגרפיה - האם אתה יכול לדמיין אותם שולחים ילד לשחק עם קבוצת ילדים אחרים ללא השגחה נאותה? (משלב מסוים כן שלחו לפנימיות במקומות מסוימים באירופה, אבל זה היה בגיל מבוגר יותר וממטרות אחרות לגמרי, של חיברות למעמד הגבוה או השתלבות בקריירה מגיל צעיר, למשל קריירה צבאית). "קצת יותר תחושת ביטחון" - לילד בן 4 או בן 6 הביטחון הזה עושה הבדל גדול (סליחה על האנגרית, אני עייפה. עשו לי דפוס התקשרות בחמש ועשרים לפנות בוקר). |
|
||||
|
||||
האצילים של פעם היו שולחים את ילדיהם למיניקות בכפר, עד גיל 3 לערך. אבל הרבה מהילדים מתו, מעניין למה. |
|
||||
|
||||
באותם ימים רבים מהילדים עד גיל שלוש מתו בכל מקרה, לא? אני גם חשבתי שהם היו מביאים את המיניקות לאחוזה שלהם. בסופו של דבר, אם אתה כבר משלם לה אז למה שהיא לא תעזור בעבודות הבית והמטבח בין הנקה להנקה? |
|
||||
|
||||
אם זה באמת מעניין אותך, יש כמה תשובות אפשריות: 1. מחסור באנטיביוטיקה. 2. הגיינה מחורבנת. 3. מחסור בחיסונים. 4. מחסור באוכל בריא. 5. חוסר בבתי חולים סבירים. 6. חוסר במודעות למקורן של מחלות והדרכים למנוע אותן. 7. מים מזוהמים. 8. מחסור באמצעי מניעה. 9. כעס של האלוהים על החטא הקדמון. 10. מעורבות המדינה בכלכלה. 11. הכיבוש. 12. אלימות (עצמית) כתוצאה מחוסר מעורבות הורית. 13. מפלצת הספגטי המעופפת להיתה רעבה. כל אחד ואחת מוזמן לבחור לבד איזה פתרונות סבירים יותר. |
|
||||
|
||||
שכחת את ביטול קיצבאות הילדים. |
|
||||
|
||||
שיט, זה לא אותו הדבר כמו הכיבוש? איזה פאשלה. |
|
||||
|
||||
14. אם למינקת היו ילדים משלה, ייתכן שהיא היתה קובעת לעצמה "סדר עדיפויות" בהנקה ובטיפול, שבן האצילים לא נכלל בו. |
|
||||
|
||||
בימי הביניים, בין הדרישות מהמינקת, היו שהיא לא תיניק את ילדהּ שלה. ולמינקת נטולת-ילד-משלה (=שמת מאחת הסיבות שנמנו לעיל, היתה עדיפות). אליבא דילדות בימה"ב של שולמית שחר. |
|
||||
|
||||
זו סדרה של שחר שאני מאוד אוהבת.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |