|
אתה צודק. במגילת העצמאות כתוב ''מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל'' ונראה שאי אפשר להחליף בנוסח ''מדינת יהודים בארץ ישראל, היא מדינת ישראל'', למרות שדוקא נוסח זה הוא הנכון אם מתיחסים למה שכתוב בהמשך ההכרזה ולאופי החילוני של ב''ג ואנשי תנועות הפועלים שהקימו את המדינה. השניות והזיוף שבשימוש בביטוי המעורפל של מדינה יהודית במקום בביטוי המדייק יותר ''מדינת יהודים'' מלווה את מדינת ישראל לאורך כל חייה. קח למשל את נאום נתניהו. אם הוא היה משתמש בביטוי ''מדינת יהודים'' במקום ''מדינה יהודית'' הוא לא היה זוכה לתגובה ערבית עויינת פחות אלא אולי להיפך, וגם מרגיז עוד יותר את הציר המסורתי-דתי של מחנהו. לכן ברור שהוא משתמש בביטוי הלא ברור הזה על אף שלא נראה לי שהמלחמה במסעדות השרצים של ת''א, חנויות החזיר של כרמיאל ובמצעד הגאוה בירושליים היא באג'נדה שלו. אני לא כל כך בטוח כמוך מה משמעות התנגדותו הרגוזה של מובארכ לתביעת נתניהו להכרה ב''יהודיות'' של מדינת ישראל ואני אפילו לא בטוח שהוא באמת מתנגד. כמו תמיד, זה שמדינאי אומר שהוא מתנגד למשהו לא אומר בהכרח שהוא באמת מתנגד (''בין אמר לעשה ...''). אני די בטוח ששההתנגדות הערבית להכיר דה יורה ביהדותה של מדינת ישראל אינה מה שעומד בדרכו של הסכם יהודי ערבי. חייב להיות משהו אחר. אי לכך, אי הסכמת הערבים להצהיר בפומבי על נכונותם לותר על שעל מאדמות בית האיסלם צריכה להתקבל בהבנה בישראל ועצם העלאת הדרישה הוא בעל משמעות בקביעה אם ישראל באמת מעוניינת בהסכם כזה.
|
|