|
||||
|
||||
מה זאת אומרת, בין אם תרצה או לא תרצה (ובין אם ההורים שלך ירצו או לא ירצו) הם המודל שלך לחיקוי. בהנחה שהם לא כפותים למיטה או משהו, הם מתנהלים ועושים, בבית ובחוץ, ומהתנהלותם אתה לומד. הם מחנכים אותך מעצם הכללים הקיימים בבית, ומזה אתה מתחנך. בגיל העשרה, כשמתחילים להיות ביקורתיים כלפי ההורים, וגם בשנים שלאחר מכן, הצעיר יכול להחליט שהוריו הם מודל שגוי לדעתו (קורה במשפחות הטובות ביותר..). אבל ילד לומד מהוריו, לטוב ולרע. _______ ברקת, דור שני למודלים שגויים. |
|
||||
|
||||
או קיי, אבל אנחנו מערבבים כאן כמה דברים: 1. מודל לחיקוי - ההורים לעומת ילדים בני אותו גיל וילדים מבוגרים יותר. 2. היחס בין מספר השעות שילד מבלה בחברת ההורים לבין השפעתם החינוכית עליו (כלומר באיזו מידה ההשפעה ההורית נמדדת בזמן משותף ובאיזו מידה היא נמדדת בפרמטרים אחרים של מעורבות). 3. היחס בין כל אלה לבין יום לימודים ארוך, כאשר הנחת המוצא שלי היא שרוב ההורים ממילא אינם יכולים לבלות את השעות האלה עם הילדים. עוד לא השתכנעתי ששעות רבות של נוכחות הורית פסיבית מועילות יותר משעות מעטות יותר של מעורבות פעילה - אני עדיין צריך להבין מדוע; עוד לא השתכנעתי שככלל ההשפעה של קבוצת בני הגיל היא גורם מרכזי (שלא לדבר על *ה*גורם המרכזי) בהידרדרות לאלימות או בהשפעות שליליות אחרות (ושאין לה השפעות חיוביות שמאזנות אותן), ועוד לא השתכנעתי שדווקא יול"א מעודד את ההשפעות השליליות הנ"ל (בהינתן הנחת המוצא האמורה). |
|
||||
|
||||
שאלת ב תגובה 513744 שאלה שהשתמע ממנה "מה ההורים צריכים לעשות כדי לשמש 'תחליף טוב מספיק' ליול"א?" ואני עניתי שהם פשוט צריכים להיות מה שהם, עם תחומי העניין שלהם ועיסוקיהם, וזה בסדר (אנחנו מדברים כאן על מעמד נמוך-בינוני ומעלה, כן? לא על מי שתחביביו הם איסוף בקבוקים מהפח לשם קבלת פיקדון וכאלה). 2. בהחלט ייתכן שגם להורה שרואה את ילדיו מעט מאוד יש עדיין השפעה חינוכית (למשל, אב גרוש שנפגש עם הילד פעם בשבוע, עדיין ייתכן שהילד יראה בו מודל לחיקוי). עם זאת, ככל שהילד נמצא רחוק מן ההורה משך יותר זמן, מתרבים הגורמים שעלולים למתן או לטשטש את השפעת ההורה. 3. אם ההורים לא יכולים, אז הם לא יכולים. מה לעשות? שיתפטרו כולם? מכל מקום, דיברתי בפירוש על "טיפול הורי או טיפול אישי", כאשר דמות מטפלת אחרת כלשהי, בסביבת הבית, עדיפה על שהות של שעות נוספות במוסד החינוכי. מה זה "נוכחות הורית פסיבית"? ילד בן שבע עוסק בתחביביו ואמא בחדר השני זה לא "נוכחות הורית פסיבית", אלא "נוכחות הורית זמינה". זאת כמובן בהנחה שהיא אכן זמינה לקריאותיו כשהן מגיעות. |
|
||||
|
||||
אם אב גרוש שרואה את הילד פעם בשבוע יכול להשפיע אז גם ההורים שמפקידים אותו בידי האו-פר ובאים רק ללילה טוב יכולים... נדמה לי שהאצילים של פעם עם האוֹמנוֹת שלהם הם דוגמה לזה. אם הנוכחות זמינה אבל לא מתבקשת, איך היא משפיעה (מעבר לקצת יותר תחושת בטחון)? |
|
||||
|
||||
יש השפעות ויש דפוסי התקשרות. זה ממש לא אותו הדבר! אפשר להעריץ הורה ולחשוב שהוא אישיות מדהימה וענק רוח, ועדיין לפתח התקשרות חרדה כלפיו. האצילים של פעם - אם כבר הזכרת אותם, הם שלחו אל ילדיהם מורים לפסנתר ולשפות ולקליגרפיה - האם אתה יכול לדמיין אותם שולחים ילד לשחק עם קבוצת ילדים אחרים ללא השגחה נאותה? (משלב מסוים כן שלחו לפנימיות במקומות מסוימים באירופה, אבל זה היה בגיל מבוגר יותר וממטרות אחרות לגמרי, של חיברות למעמד הגבוה או השתלבות בקריירה מגיל צעיר, למשל קריירה צבאית). "קצת יותר תחושת ביטחון" - לילד בן 4 או בן 6 הביטחון הזה עושה הבדל גדול (סליחה על האנגרית, אני עייפה. עשו לי דפוס התקשרות בחמש ועשרים לפנות בוקר). |
|
||||
|
||||
האצילים של פעם היו שולחים את ילדיהם למיניקות בכפר, עד גיל 3 לערך. אבל הרבה מהילדים מתו, מעניין למה. |
|
||||
|
||||
באותם ימים רבים מהילדים עד גיל שלוש מתו בכל מקרה, לא? אני גם חשבתי שהם היו מביאים את המיניקות לאחוזה שלהם. בסופו של דבר, אם אתה כבר משלם לה אז למה שהיא לא תעזור בעבודות הבית והמטבח בין הנקה להנקה? |
|
||||
|
||||
אם זה באמת מעניין אותך, יש כמה תשובות אפשריות: 1. מחסור באנטיביוטיקה. 2. הגיינה מחורבנת. 3. מחסור בחיסונים. 4. מחסור באוכל בריא. 5. חוסר בבתי חולים סבירים. 6. חוסר במודעות למקורן של מחלות והדרכים למנוע אותן. 7. מים מזוהמים. 8. מחסור באמצעי מניעה. 9. כעס של האלוהים על החטא הקדמון. 10. מעורבות המדינה בכלכלה. 11. הכיבוש. 12. אלימות (עצמית) כתוצאה מחוסר מעורבות הורית. 13. מפלצת הספגטי המעופפת להיתה רעבה. כל אחד ואחת מוזמן לבחור לבד איזה פתרונות סבירים יותר. |
|
||||
|
||||
שכחת את ביטול קיצבאות הילדים. |
|
||||
|
||||
שיט, זה לא אותו הדבר כמו הכיבוש? איזה פאשלה. |
|
||||
|
||||
14. אם למינקת היו ילדים משלה, ייתכן שהיא היתה קובעת לעצמה "סדר עדיפויות" בהנקה ובטיפול, שבן האצילים לא נכלל בו. |
|
||||
|
||||
בימי הביניים, בין הדרישות מהמינקת, היו שהיא לא תיניק את ילדהּ שלה. ולמינקת נטולת-ילד-משלה (=שמת מאחת הסיבות שנמנו לעיל, היתה עדיפות). אליבא דילדות בימה"ב של שולמית שחר. |
|
||||
|
||||
זו סדרה של שחר שאני מאוד אוהבת.:) |
|
||||
|
||||
את בטוחה שזה דור שני בלבד? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |