בתשובה לאלכסנדר מאן, 04/01/02 21:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הוא אכן היה (יפה שקראת את מאמרי בגלילאו. מה אתה חושב עליו?). אבל העדפתי להחליף אותו לשם עיברי יותר. לא מסיבות ציוניות אלא מכך שנמאס לי לאיית את שמי שוב ושוב. היום כל מה שאני צריך לומר הוא: "עם י', אחרת חושבים שזה לָבַּנֶה". יש לציין שהשם הועיל עד מאוד להורי פעם. כפליטי הסיקסטיז, חוקי התנועה היו להם לזרא, והם נתפסו חוצים קו לבן. המשמעות (בהתחשב בעברות קודמות) היתה שלילה. הם מצאו עצמם בבית משפט, והשוטר קרא בשמם "צוויי...", "צוויג...", "צוויצ...". השופט צעק על נציג המשטרה וביקש ממנו שלא יחזור עד שיצליח לומר כראוי את שם נאשמיו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר God eat[s] God היקר, הרשה נא לי להתנצל בזאת על שביקשתיך להשתמש בשמך הרשמי; לדעתי הסובייקטיבית ובהתאם לעולם ערכיי הרי שתגובות רציניות ושקולות כשלך יכולות - ואולי אף צריכות - להופיע בשם כותבן. עמדתי זו הינה דעת מיעוט, וכך גם אבקשך להעריכה. מאמרך/תגובתך בגלילאו היה מעניין וסביר. דיעותיי בתחומים אלו נושקים לעיתים בהיגדים מתחום פילוסופית הגשטאלט, כך שאני מנוע מלהביע דיעה נחרצת ו/או סמי-אמפירית בעניין האמור. אציין ואוסיף כי נושא זה בגרמניה נחקר במישורים ובהיבטים שונים בעשרות השנים האחרונות, ומספר נכבד של תיאוריות מונח לו על הכף. חלק מתיאוריות אלו אינן אמפיריות הלכה למעשה, וכאן כנראה טמונה הבעייה המרכזית הקשורה בנושא זה. שלך בברכה אלכסנדר מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |