|
מעניין להביט כיום אחורה על השיקולים שהובילו להתנתקות מעזה. כמי שלא חושד בשרון שלקה לפתע באהבת שלום לעת זיקנה, מקובל עלי שדבריו של וויסגלס (היום ציטט אותם שוב עקיבא אלדר בהארץ) קרובים יותר למציאות:
"מצאתי פטנט בשיתוף עם הנהלת העולם שלא יהיה כאן שעון חול... סיכמתי עם האמריקאים שעם חלק מההתנחלויות לא מתעסקים בכלל, ועם חלק אחר של ההתנחלויות לא מתעסקים עד שהפלסטינים יהפכו לפינלנדים... כל החבילה שנקראת המדינה הפלסטינית ירדה מעל סדר יומנו לתקופה בלתי מוגבלת בזמן... ההתנתקות מספקת את כמות הפורמלין הנדרשת כדי שלא יהיה תהליך מדיני עם הפלסטינים" (עו"ד דב וייסגלס, יועצו של ראש הממשלה אריאל שרון, מוסף "הארץ", אוקטובר 2004).
אם אכן הממשל החדש מתכחש למכתבים מהממשל הקודם, הרי שכל הטריק הזה חסר תועלת. השאלה המעניינת היא האם ממשל שרון לא חשב מעבר לבוש, או שהממשלה ידעה בדיוק מה שווים המכתבים הללו, ורימתה את עצמה.
|
|