|
||||
|
||||
ולכן כתבתי שאתה לא אחד כזה (מאלה שאתם אני לא רוצה לדבר. אני מודה שקצת הגזמתי לגבי הצידוק להיפטר מהחלשים. אבל יש דבר אחד שלא הבנתי. אם לאדם אין משמעות-הוא סתם עוד בע"ח. אם כך, האם מותר לאדם לבוא על אמו או על אחותו או בתו (בהסכמה, כמובן)? אין בזה ענין של חברה יציבה (בניגוד לרצח) ובעלי חיים עושים את זה כל הזמן. |
|
||||
|
||||
טוביה, אתה ממשיך לדבר על דברים שאין לך מושג בהם. כבר הפניתי אותך, אם זכרוני אינו מטעני, למאמר שפרסמתי באייל אודות גילוי עריות בקרב בעלי חיים. זה נדיר להפליא. מעבר לכך, הרי שאם אח ואחות מסכימים לקיים יחסי מין כאשר שניהם בגירים - כן, זה מותר. לא מומלץ, מבחינה גנטית, אבל אני לא רואה בעצם האקט פסול מוסרי. אם ובנה או אב ובתו זה מקרה קצת יותר רגיש, בגלל האפשרות הגבוהה שיש כאן לכפייה תוך ניצול סמכות ההורה, ולכן, כדי למנוע מצבים סבוכים מידי, הדבר אסור. איך אתה יכול להשוות את זה לרצח המוני? |
|
||||
|
||||
אתה מופתע, דובי? לפי הדת היהודית, גם מעשה "שובבות" (קרי: שפיכת זרע ל-"ריק") היא רצח המוני. שלא לדבר על כך ש"תהליך ההתבוללות היה גרוע יותר מבחינה דמוגרפית ליהדות מאשר השואה" (ציטוט חופשי). |
|
||||
|
||||
אני באמת מצטער שליהדות יש מוסר שונה מהמוסר הנהדר שלכם, בו אוננות היא דבר אסור ולא מעשה "שובבות" כמו שאכילת חזיר הוא לא מעשה "שובבות". לגבי הציטוט השני, איתו אני אישית לא מסכים, מדובר באדם שרואה בכל מתבולל הפסד של אדם יהודי, ויש לו על מה לסמוך. אותו אדם עשה חישוב והגיע למסקנה שהתבוללו יותר מ6 מיליון יהודים, ולכן לפיו מדובר בהפסד גדול יותר של יהודים מאשר השואה. אז תודה לך על ההשמצות הנחמדות שלך, ואני מקווה שאם תנסה אי פעם לשפוט את היהדות ע"י מוסר, תבין שאי אפשר לעשות זאת עם הכלים המוסריים שלך שלא שייכים, כי אם כך, היהודים המגעילים האלה חושבים שהפלה זה רצח!!! נורא, לא? באהבה, הפרימיטיב הקנאי הדוחה, טוביה. |
|
||||
|
||||
א. לא השוותי את זה לרצח המוני. יש מושג שנקרא ''עבירת נושא'' ומשמעותו היא שאני ע-ו-ב-ר לנושא אחר. ב. אני בשלב הזה לא הבעתי דעה. אני רק מנסה כרגע לברר את גבולות המוסר האתיאיסטי כי זה מעניין אותי. ועד כמה שזכור לי, לא קיבלתי ממך הפניה למאמר כלשהו בנושא זה. |
|
||||
|
||||
גבולות המוסר, כל מוסר, הן ההרגשה הטובה שנגרמת לאדם. על זה אתה יכול, רשאי ולמעשה אין לך ברירה, אלא לבנות בניין תאורטי שמסביר וממקם את הרגש הבסיס בתוך מורכבות נזילה ומשתנה של מציאות החיים. כל תורות המוסר הן אחרי מעשה ולא תורה מסיני מלכתחילה, הכפויה כביכול מראש על האדם, או על החי. ומבחינה פרקטית גרידא, אין עוררין למשל שההעלאה על הכתב של מוסר יהודי מבוססת על נארטיביים קדומים יותר. |
|
||||
|
||||
גבולות המוסר היהודי, הן התורה שניתנה בסיני. ומבחינה פרקטית גרידא, המוסר היהודי נוצר ברגע אחד (מתן תורה) ובו הוא נכתב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |