 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי לא כל כך נוח עם עצם החיפוש אחרי הגדרה - שהיא אובייקטיבית, בהגדרה - לאורן של תחושות סובייקטיביות, כמו כוונות היוצר ורגשות הצרכן. איך זה עוזר לי, כשאני עומד מול, נגיד, המונה ליזה, להשתמש בהגדרה כזאת כדי להחליט אם זו יצירת אומנות או לא? אני יכול לומר שאני מתרגש (או לא), אבל אין לי מושג מה חשים האנשים האחרים שמביטים בתמונה, ואינני יודע אם אשוב להתרגש בפעם הבאה שאראה אותה. כמובן שאינני יודע איזה רגש (אם בכלל) התכוון האומן לעורר בי. בהחלט אפשרי שדה-ונצ'י התפרנס מתיעוד פניה של אשת סוחר בדים (לפי וויקי') ומבחינת כוונתויו, זו אומנות בדיוק כמו צילומי חתן-כלה על רקע השקיעה בבת-ים. ואם הגדרה כזו לא עוזרת לי עם המונה ליזה, מה אעשה מול אזובי הקיר וכל האסלות והבדים המקושקשים שמציבים בפני במוזאון? מצד שני, שיקום הגבר שיעז לעמוד מול המונה ליזה ולהגיד שהפרצופה הזאת לא מזיזה לו- אולי מזכירה קצת את אישתו הצולעת של הירקן. הרי זו תהיה כפירה בעיקר - כמעט כמו לצעוק "אלא הוא עכבר" בבית כנסת ביום כיפור. חבריו יתבישו להראות בחברתו, ועבור אישתו זו תהיה עילה לגרושין - למען עתידם וחינוכם של הילדים, כמובן. אין לי הגדרה טובה יותר. אולי לא צריך להגדיר את המילה הזאת (וגם להמעיט בשימוש - במקום להגיש "זו אומנות" תגיד "זה מרגש"). אבל אם מחפשים הגדרה, אני הייתי מחפש בכיוון של "תודעות כוזבות" שמשמות למניפולציות חברתיות - כמו דת, לאום, וגם מעמד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט האחרון. האם התכוונת שדת, לאום ומעמד הן מניפולציות חברתיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תודעה כוזבת, מניפולציה של אליטות חברתיות וכו', אתה בטח לא חושב שזו המצאה מקורית שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שזאת דעתך. ואגב, אני מוצא את השימוש במילה "מניפולציות" בעייתי. ז"א, יש מי שחושבים (לא אני) שקיומם של דת, לאום ומעמד הוא *תוצאה* של מניפולציות, אבל הם לא מטילים ספק בקיומם ובהשפעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא, רגע, לא התכוונתי להביע את דעתי (ולהתחייב עליה) לגבי מהותן של הדתות, האומות והמעמדות, אלא רק להגיד שאת פשר ה''אומנות'' הייתי מחפש בסביבה הזו של ''תודעות כוזבות'' שקבוצות מסוימות (כמו אליטות) עשויות להפיק מהן תועלת, כוח, מעמד וכו'. ואגב, גם אני לא מטיל שום ספק בקיומן ובהשפעתן של מניפולציות שתוצאותיהן (הקיימות במציאות ממש) הן תחושות הזדהות דתית, לאומית, מעמדית וגם אומנותית. זה לא אומר שאין תחושות כאלו שאינן תוצאה של מניפולציה (לא יודע, לא אמרתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה היית מחפש את פשר האומנות בסביבה של תודעות כוזבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאתה יודע למה אומרים על תחושות דתיות, של קדושה, שהם תודעה כוזבת. ואת הקשר בין קדושה לאומנות עשה צחי במאמר. בקיצור, לפעמים, אליטות כנסייתיות ורבניות מטפללות קדושה, ומרוויחות מזה. ולפעמים אליטות אומנותיות מטפללות אומנות ומרוויחות מזה. אין לי כרגע יותר עומק לפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה תארת בדיוק את הבעיות שההגדרה המוצעת פותרת. בשביל לענות על השאלה אם המונה ליזה היא יצירת אומנות אין צורך שתדע מה חשים אנשים אחרים שמביטים בתמונה, אתה לא צריך לדעת אם תשוב להתרגש בפעם הבאה שתראה אותה ואתה לא צריך לדעת איזה רגש התכוון לאונדרו לעורר בך. כל מה שאתה צריך לדעת הוא האם התכלית העיקרית של התמונה בעייניך היא לעורר רגש או מחשבה. יתכן שביום מסויים המונה ליזה תהייה יצירת אומנות בשבילך וביום אחר לא. אם התכלית העיקרית של המונה ליזה בעיניי אנשים אחרים היא לעורר רגש ומחשבה אז עבורם זאת יצירת אומנות. אבל זה הם שיחליטו עבור עצמם. אם התכלית העיקרית של המונה ליזה נשארה לעורר רגש ומחשבה גם בפעם הבאה שאתה רואה אותה, אז גם באותה פעם היא יצירת אומנות. הכוונות של לאונרדו חסרות משמעות, לפי מה שאתה מתאר הוא כנראה לא ראה בציור אומנות, על פי ההגדרה הנוכחית. אם תבטיח לא לספר לאף אחד אז אני אספר לך בשקט בשקט שאני לא מבין על מה כל המהומה סביב המונה ליזה. במה היא נבדלת מהרבה ציורי דיוקן שצויירו בזמנה. בעיניי היא סתם ציור של אישה (ושמעתי שאפילו זה לא בטוח). מעבר למחשבות על ההיסטריה מסביבה היא לא מעוררת בי כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להודות (וגם עשיתי זאת בעבר) שאני מתקשה עם השיח הזה. תראה, ===>"בשביל לענות על השאלה אם המונה ליזה היא יצירת אומנות..." מכאן אני למד ששהמושג "יצירת אומנות" הוא תכונה של חפצים/עצמים. כמו למשל , המונה ליזה היא "ציור שמן". ==>"יתכן שביום מסויים המונה ליזה תהייה יצירת אומנות בשבילך וביום אחר לא." כאן הקושי הראשון. אם *היא* "ציור שמן" אז זה לא בעיני ולא היום או מחר. מדובר על *היא* ולא עלי. אם "יצירת אומנות" זה מושג שמדבר עלי, אז לשאלה מלמעלה - אם המונליזה היא יצירת אומנות - אין משמעות. כתבת במאמר שאומנות דומה לקדושה, ואני מסכים - שני המושגים אינם מוגדרים כהלכה. אפשר לחיות עם זה (הרי זה מה שעושים כבר שנים). אבל אני לא חושב שזה עוזר להסביר את מושג האומנות. זה רק אומר שהוא לא בהיר כמו מושג לא בהיר אחר. אני חושב שהשאלה "האם האבן השחורה קדושה" היא חסרת משמעות, אבל לשאלה "האם האבן השחורה קדושה למוסלמים?" אפשר לייחס משמעות. אז לפי זה, השאלה מלמעלה - "האם המונה ליזה היא יצירת אומנות?" - היא חסרת משמעות. אתה אולי מציע שנשאל "האם המונהליזה היא יצירת אומנות עבורי עכשיו?". אבל אם זה מה שאתה רוצה לדעת, עליך להשתמש בשפה המדוברת ולשאול "האם המונליזה מעוררת בך רגש עכשיו?", כי בשפה המדוברת, אם תשאל אם המונהליזה *היא* אומנות, רוב האנשים לא יבינו שאתה מדבר עליהם ויחשבו שאתה שואל עליה בלבד. גם עם המשפט הבא אני מתקשה: ===>"שאמנות היא יצירה אנושית שתכליתה העיקרית, בעיניי צרכן היצירה, היא...". למי מיוחסת התכלית? בטח לא לחפץ, נכון? רוב האנשים יבינו את זה שכוונתו של האומן לעורר ברך רגש ולתכלית זאת הוא יצר את היצירה. האם זו כוונתך? או שהתכלית שלשמה *אני* מתבונן ביצירה היא לעורר בעצמי רגש? --- טוב, אם מדברים בלחש, גם אני לא הבנתי על מה המהומה עם המונהליזה. אבל כשעמדתי מולה לא העזתי להגיד את זה בקול רם. למה להסתבך עם הצרפתים, ועם אישתי? אמרתי - כמו כולם - שזה מקסים, נוגע ללב, מרגש עד דמעות, בייחוד "החיוך המיסתורי". אני - כמו רובם - משתדל להתנהג כמו שמצפים ממני. וככה מתנהגים ליד הגברת! (כל זה אומר שבשבילך ובשבילי המונה ליזה איננה יצירת אומנות - אתה חייב להודות שזה מפחיד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מצד שני, שיקום הגבר שיעז לעמוד מול המונה ליזה ולהגיד שהפרצופה הזאת לא מזיזה לו- [......] למען עתידם וחינוכם של הילדים, כמובן." המונה ליזה היא לא כזאת טאבו. נעשו עליה המון בדיחות, ואחד הז'אנרים בתחום זה (לפחות בארץ) הוא של השוואת חיוכה העצוב לעווית הנגרמת מעצירות קשה. עכש"ז, לפני שנים, הופיעה על שערי מוסף השבת של אחד העיתונים הגדולים (מעריב או ידיעות) קריקטורה של חוסיין בדמות המונה ליזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |