|
||||
|
||||
3. אם השתמשו בו, זה כבר סיפור אחר. ההנחה היתה שקודם לכן הוא היה הפקר. אם הוא לא היה הפקר, ודאי שאי אפשר לתפוס אותו. זה צריך להיות ברור לכל מי שעוקב אחרי הדיון. אין לי אלא להסיק שאת לא מתרכזת מספיק. אני מבקש ממך להתרכז יותר, גם ככה אני נדרש להשקיע בדיון הזה די הרבה. |
|
||||
|
||||
אבל מוכרי הארטיקים ומשכירי הכסאות לא נמצאים שם כל יום כל היום. מה מונע ממני לתפוס את השטח בלילה, כשאין שם אף אחד ולגדר אותו? |
|
||||
|
||||
תפיסת קניין זה לא משחק הכיסאות, זה לעשות שימוש ממשי במשהו שהיה קודם לכן *הפקר*. אם נעשה בחוף שימוש ביום, זה אומר שהוא לא הפקר, והוא לא חוזר להיות כזה בלילה. |
|
||||
|
||||
אז לפי זה אתה לא יכול להשתמש באף חוף בארץ. כי בכולם משתמשים ואף אחד מהם לא הפקר. הם כולם חופי רחצה / סגורים (יעני מישהו כבר השתלט עליהם) / שמורות / בשימוש צבאי או תעשייתי. |
|
||||
|
||||
יש בעיה כללית של מעבר ממדינה כמו שלנו למדינה חופשית, שכן במדינה כמו שלנו אין באופן רשמי הפקר, ומצד שני הקניין נתפס בצורה לא הוגנת. אין לי פתרון מושלם לבעיה, אם כי המשך המצב הקיים איננו צודק יותר מכמה פתרונות לא מושלמים שאני מסוגל להעלות על דעתי. לכן קיומם של חופי רחצה סגורים, למשל, אינו רלבנטי, הקושי שחוף כזה מעלה איננו עקרוני, אלא פרקטי. אם וכאשר אשכנע אתכם שמדינה כמו שלי רצויה ונגיע לשלב שבו נצטרך להקים אותה, אז נחליט מה לעשות בחופי רחצה סגורים. עד אז, דיה לצרה בשעתה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |