|
||||
|
||||
מה, ממתי נציב רומי שואל את הילידים אם לצלוב עבריינים או לא? |
|
||||
|
||||
לא סתם עבריין, ההוא הבטיח אושר לכל חסידיו. |
|
||||
|
||||
למה לא? במסגרת המדיניות הרומית הליברלית בענייני דת בא"י, מקובלת היתה מחווה: לשחרר אסיר אחד מבני האוכלוסיה המקומית לקראת חג הפסח. לפי הסיפור בברית החדשה, הציע פילאטוס בפני היהודים את האלטרנטיבות והם בחרו בשודד בשם בר-אבא. הב"ח אמנם אינה נחשבת מקור היסטורי מהימן במיוחד, אבל המקורות לגבי תקופת שלטונו של פילאטוס הם מעטים ובלתי מהימנים ממילא. |
|
||||
|
||||
הברית החדשה אכן מקור לא מהימן, מה גם ש: א. הסנהדרין מתכנסת בימים ספציפיים, וערב פסח, בלילה, אחרי הסדר, לעולם אינו אחד מהם. גם אם יש מצב חירום שבו מחרף ומגדף דוס (כלומר, שממילא לא יצא מהעיר כי חג) נמצא בסביבה. ב. זכותם המלאה של היהודים לבחור בבר-אבא1 ולא בישו, מה גם, שעם כל הכבוד להצעה המפתה של פונטיוס פילאטוס ולשכל הישר שהוא מפגין בסיפור (בטח קיבל מינוי בגלל אבא) - לאנשים יש נטיה לתבוע את דמו של מי שהם מחוממים עליו כרגע, ולכעוס פחות על מי שהם היו מחוממים עליו בשנה שעברה. אם פונטיוס פילאטוס היה כל כך לטובת ישו, היה יכול לגזור עליו עונש אחר, להסתפק במלקות, לכלוא אותו עד עבור זעם ולגרש אותו מהעיר אחרי שהרוחות ירגעו. הוא השופט והנציב העליון, רבאק. אז שיתנהג ככזה. ג. מי שלא רוצה למות, שלא יתחכם. ואם הוא לא מלך היהודים, שיגיד שהוא לא, ולא יתחיל עם "אתה אמרת"2. 1 מה גם, שלכו תדעו, אולי יש יקום מקביל שבו משגשגת דת בר-אבאיסטית, ששורשה בשוליותיו וחבריו של אותו בר-אבא, לוחם חופש שהומת על שאיפותיו לחירות, ורודפת את היהודים שבחרו באחד, ישוע בן-יוסף, להציל מהצלב, במקום אותו. 2 מעניין, אבל בגרסא העברית, שבדקתי, והיא מקבילה לגרסא המקורית, זה מה שכתוב. אבל בחלק ניכר מהתנכב"חים3 שבדקתי - ישו אומר "Yes, I am". 3 תורה-נביאים-כתובים-ברית-חדשה. |
|
||||
|
||||
ספרי הברית החדשה נכתבו מאוחר יותר ובתקופה שבה הנוצרים נרדפו גם על ידי היהודים. רק להדגמה: כדי לקרוא את הערך בירכת המינים בויקיפדיה. על גישה חריפה יותר של היהודים כלפי הנצרות אפשר לקרוא אצל ישראל יובל:שני גויים בבטנך: יהודים ונוצרים –דימויים הדדיים. |
|
||||
|
||||
כל מה שכתוב בויקיפדיה הוא שנמצא נוסח ארץ ישראלי של ברכת המינים ובו נאמר ''והנוצרים והמינים ברגע יאבדו, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו''. לא נשמע מפחיד כל כך. |
|
||||
|
||||
זאת הסיבה שכיוונתי גם למאמריו וספריו של ישראל יובל. |
|
||||
|
||||
אבל לא היה חבל לבזבז את זמננו על קריאה של ערך בויקיפדיה שלא מלמד כלום? עכשיו לא נאמין שכדאי לשמוע לך ולהשקיע זמן בקריאת ספר שלם. |
|
||||
|
||||
לא ביקשתי ממך להאמין לי. אם זמך כל כך יקר, נא לא לבזבזו באייל- תנצל אותו להתעשר. |
|
||||
|
||||
באמת נורא שקט היום. כולם עסוקים בלהתעשר, כנראה. |
|
||||
|
||||
אילו ידעתי איך מתעשרים, הייתי עושה את זה. גם בזבוז זמן מודע באייל הוא מתסכל כששולחים אותך לקרוא מאמרי סרק. |
|
||||
|
||||
"הסנהדרין מתכנסת בימים ספציפיים, וערב פסח, בלילה, אחרי הסדר, לעולם אינו אחד מהם". מקובל שסנהדרין אינה מטריחה עצמה להתכנס בערב פסח. מכאן ועד להתנסחות הפסקנית עם ה"לעולם אינו אחד מהם", עוד יש מרחק. על פי לשון הספקנית של קלאוזנר ובייחוד של חיים כהן, שניהם ידעו פחות ממך :). לגבי הסנהדרין יש מקום לויכוח באילו תנאים היא מתכנסת ובאיזה הרכב, וכאן מדובר בביתו של הכהן הגדול, באדם שנעצר על דיבורים שיש בהם חילול הקודש ובלחץ מצד ציבור מתפרע או העומד על סף התפרעות. ובכל מקרה, ושוב, בהתייחס לכך שהב"ח אינה מקור מהימן - הסנהדרין מופיעה רק בגרסת הסיפור בלוקס. במתי ומרקוס מדובר בהמון עם בלתי מוגדר. בעקבות שאלתך מתגובה 511784, עניתי בתגובה 511793 תשובה פשוטה שאינה קשורה בהכרח בב"ח אלא בידע היסטורי כללי: במסגרת המדיניות הרומית להימנע ככל האפשר מעימותים עם האוכלוסיה המקומית בנושאי דת, כן ניתנה לעיתים בחירה באשר לשחרור אסירים, זה הכל. איך הגיעו הדברים מתשובתי הפשוטה לכל ענייני ה"רבאק", קטעי המד"ב והספקולציות לגבי דברים שפילאטוס יכול היה לעשות או להגיד, ובכלל, כל הקטע הזה עם הלהט הבלתי צפוי ומה שנראה כעלייה זמנית ומדאיגה בדופק שלך, לא ברור לי. נפש בחורה מי ידע. שמרי על לחץ דם מאוזן, העיקר הבריאות. כל טוב. |
|
||||
|
||||
לחץ הדם תקין, תודה. אם הבנתי התלהטות יתר מתגובתי - התנצלותי הכנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |