בתשובה לארז לנדוור, 20/05/09 8:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זכרתי שבאיזושהי שפה יש קשר בין בירה לבין שכר. זו כנראה המילה הקלטית שהתגלגלה לסרווצה הספרדית. הקלטים היו ידועים בחיבתם לבירה. כוהנים, לוחמים ופועלים שהיו במשימה קבוצתית כלשהי, קיבלו מכסות יומיות של בירה ולכן נוצר קשר בין בירה לבין שירות (בכוח עבודה מגוייס, בצבא). לכן חשבתי שגם בעברית הדמיון אינו מקרי, למרות שא''י כמו שאר איזור הים התיכון שייכת היסטורית לתרבות היין, בניגוד לתרבות הבירה של צפון אירופה. בקשר לצ'יצה, זוהי מילה משותפת לכל אמריקה הלטינית המתארת משקאות תוצרת בית (בירה, יין וגם משקאות לא אלכוהוליים) המותססים בד''כ מסוגים שונים של תירס אך לא רק. מקור המילה דוקא במרכז אמריקה (מקסיקו) ומשם היא כנראה הגיעה לאנדים. אצל האינקה לשתיית צ'יצ'ה היתה משמעות דתית, כמו יין אצל היהודים והנוצרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "א"י... שייכת היסטורית לתרבות היין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא שהמשקה האלכוהולי הנפוץ כאן בימי אבותינו היה יין ולא בירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. מרחב הים התיכון הוא איזור גידול הגפן. א. אפשר לציין כאן את הרומאים שנטו לראות במקומות שלא ניתן לגדל בהם גפן, אזורים שאינם ראויים ליישוב של בני תרבות. יש המסבירים כך מדוע נבלם הכיבוש הרומאי על גדות הריין והדנובה ועבר אותם רק כאשר גידול הגפן חצה אותם. אפשר לומר שהגפן הלכה לפני הלגיונות הכובשים. ב. מצריים אני חושב היתה חריגה עוד לפני האיסלם. יתכן שכלכלת נהר אינה מתאימה לגידול גפנים ושם דוקא הבירה היתה פופלרית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שגפן צריכה קור שקצת קשה להשיג אותו במצרים. כמו כן, יתכן שהיא מתקשה להסתדר עם השקיה בהצפה, ואילו התבואות מסתדרות איתה טוב יותר. גם גידולים אחרים שמאפיינים את ארצנו ואת המזה''ת וסביבת הים התיכון בכלל (זיתים למשל) נדירים במצרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |