 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה תהיה תגובתי לסקר, והגעתי למסקנה: לאור היות כל בני ביתי אזרחים אמריקאים, אני מניחה שלא היינו מגיעים לשלב הכיבוש, אלא עוזבים לארצות הברית עוד קודם (אפשרות שהיתה קיימת הרבה יותר בקלות ממה שנדמה לאנשים, כמובן כל עוד אתה אזרח). ומה אז? אני מקווה לחשוב שאחרי שהייתי מפקידה את יורש העצר בידי קרובים חביבים הייתי- מן הסתם יחד עם אביו - פונה ללשכת הגיוס הקרובה ומבקשת להתגייס ולחזור לאירופה. אני לא יודעת אם היו מגייסים אמהות, אבל אני די בטוחה שלמול כל הסיפורים על בחורים בני שש עשרה שהצליחו להתגייס, הייתי מצליחה לעבוד על המערכת. זוגי מספר סיפור על אם סבו בברוקלין, שחמישה מבניה (מתוך שבעה, אחד היה מבוגר מדי והשני הוחרם על ידי אחיו עד יומו האחרון) התגייסו לצבא. לפי המנהג, היו האמהות מציבות כוכבים בחלון כדי לציין שמישהו מבני הבית גוייס, ושכנותיה הפצירו בה לשים חמישה כוכבים לאות גאווה, אך היא סרבה מטעמי עין הרע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שעניין ההתנדבות אינו במקומו. בארה"ב היה נהוג גיוס חובה בזמן מלחמה (עוד מימי מלחמת האזרחים). משפרצה המלחמה נקראו כל חייבי הגיוס להתייצב לבדיקה לקראת גיוס, כך שלא היה כל צורך להתנדב. למעשה, מי שנאלצו להתאמץ במיוחד היו אלו שרצו לזכות בפטור מגיוס. אני חושב שקרובי המשפחה של בן זוגך מתכוונים לתקופה שלפני פרל הרבור כאשר ארה"ב הגדילה את צבאה לקראת המלחמה באמצעות מגוייסים-מתנדבים. מתי המעט שרצו ממש ללחום בנאצים לפני פרוץ המלחמה הרשמית בדצמבר 41, עשו זאת באמצעות גיוס לחה"א הקנדי שאיפשר גיוס של אזרחים זרים. כמחצית מן המתנדבים הללו היו חיילים להשכיר והרפתקנים סתם, אבל היו שם גם לא מעט אידיאליסטים כפי שמעיד מספר ותיקי הבריגדה הבינלאומית, היהודים ובפרט יהודים מהגרים שהגיעו מאירופה לארה"ב. לא רבים מן המתנדבים הללו שרדו את המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה גיוס החובה אושר ע''י הקונגרס והתחיל כמה חודשים לפני פרל הרבור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |