בתשובה להאייל האלמוני, 12/05/09 0:39
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510515
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 12/5/2009, 3:32
נשים שמחות לשמוע שיש להן חזה משגע כשזה נאמר במסגרת דייט ובסיטואציות אינטימיות.

לעומת זאת, כשהבוס במקום העבודה עובר ואומר/זורק את זה למישהי שהוא בקושי מכיר והוא רק בקשרי עבודה איתה, במקרים רבים המשפט הזה אומר: "את זה החזה שלך והחזה שלך זה את. בשבילי נשים הן לא בני אדם אלא חפצים שאני תוקע, ואגב, כדאי לך לזכור מי פה הבוס". במקרים אחרים אין לו כוונות ניצול אלא הוא סתם גס-רוח ולא יודע איך להתנהג, ואז באמת הסאבטקסט הוא רק - "יש לך חזה משגע".

אם בנאדם רוצה באמת רק להיות סימפטי ופשוט להחמיא, וגם לא להסתבך, חלילה, עם חוק שהסעיפים שלו לא לגמרי ברורים לו, יש בשפה העברית משפטים שמאפשרים את זה - למשל: "את נחמדה".

אם, מאוחר יותר, יהיה בינו לבין הנחמדה הנ"לית קשר שייווצר בנינוחות, ברצון שניהם ובלי שום לחצים ורמיזות חודרניות - עוד יהיו לו הזדמנויות אינטימיות ומקומות נוחים ונכונים להחמיא לה על החזה שלה ולה יהיו הזדמנויות אינטימיות ומקומות נוחים ונכונים לפאר ולהאדיר את הקינגסייז שלו.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510533
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 12/5/2009, 9:44
וזה נאמר מהיכרות עם כל הנשים בעולם? ועם כל הבוסים בעולם? ועם כל הסיטואציות האפשריות בעולם? אולי יש נשים שחושבות אחרת מאיך שאתה חושב שהן צריכות לחשוב? ששמחות בסיטואציות אחרות מאלה שאתה חושב בשבילן שבהן הן צריכות לשמוח? אולי תתן להן את מעט הכבוד להחליט בעצמן לגבי עצמן?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510538
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 12/5/2009, 11:07
לא, זה נאמר ממעקב אחר מקרים שהגיעו לבית המשפט.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510763
זהריקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 14/5/2009, 20:50
הוא אכן נותן להן את מעט הכבוד להחליט בעצמן אם להתלונן על הטרדה מינית.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 510535
יהונתן אורן • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 12/5/2009, 9:53
"קשר שייווצר בנינוחות, ברצון שניהם ובלי שום לחצים ורמיזות חודרניות" זה טוב, אם מצליחים לא להירדם בדרך. ו"את נחמדה" זאת מחמאה שתגרום לבחורה לעצור את נשימתה ולשים לב לגבר, אין ספק.

לא שאני נוהג להטריד נשים, ולא שאני רוצה לבטל את החוק הקיים, אבל זאת נראית לי קצת היתממות. העוררות שעושה את זה לבני שני המינים (לפחות לרובם), מתקיימת בשטחים האפורים, בגבולות בין ענייניות לבין מיניות, בין טקסט לבין סאבטקסט, בהליכה על הגבול ובלקיחת סיכונים.

נכון שהרבה אנשים אינם מגלים עידון מיוחד בהתנהגותם ‏1. ואולי החוק צריך לשים כאן תמרור אזהרה. אבל מכאן ועד ה"את נחמדה" ‏2 והכחשת הבעיה יש מרחק.

‏1 לא אני, כמובן.
‏2 אבל אני מוכן לנסות את זה על מישהי בהזדמנות, ולדווח על התוצאות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות