בתשובה ליהונתן אורן, 03/05/09 22:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזו תשובה היא זאת? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 509781 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אני מזדהה עם חלקה, או יותר נכון עם מובנים מסוימים שלה. הנה כמה הערות מהשרוול. באופן כללי נראה לי למשל שהפסקה הראשונה מריחה יותר מדי מרציונליות ולמרות שאתה מנסה להתנגד לרעיונות על התבונה הרי שדווקא תחילת הפיסקה מבוססת עכש"מ על התבונה. אתה מדבר על תהליך של גיבוש דעות שקורה דרך מצבים של התמודדות על סיטואציות. אני לא בטוח שזה עובד ממש כך. ראשית כי ההצדה שלך היא הצגה תבונית-רציונלית ובמונחים פסיכולוגיים - קוגנטיבית. היינו, אתה מדבר על תהליכים, על אולי על דיאלקטיקה, על חישוביות ("שקילת אלטרנטיבות"), על ידע מפורש (explicit) - "מה שהם יודעים" מרמז על "מה שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים", מודעות עצמית בשני המובנים של "מודעות" בתוספת המובן של awareness. אלא שישנן דעות שהן תוצר של דברים מולדים, ישנן דעות הנוצרות אינטואיטבית, אינסטיקטיבית, אוטומטית - היינו ללא יכולת שליטה. למשל, דעות סטריאוטיפיות שאנחנו אפילו לא מרגישית שהן התגבשו בקרבנו (ואגב, כנראה גם קשה מאד לשרש אותן), והן אינו תוצר של "התמודדות עם סיטואציות ופתרון בעיות". "צדק בעולם" איננו בהכרח תוצר של "התבונה" של תקופת ההשכלה. תחושת הצדק היא [גם?] אלמנט פסיכולוגי בסיסי מולד/נרכש שיש לנו אולי מגיל 0 אולי לפני. הרצון לראות "עולם צודק" קיים אצלינו מבלי שנהיה "פילוסופים" (היינו, למידה, התבוננות, רפלקציה, חשיבה, חישוביות וכו'). מעניין אגב שהצורך שהעולם יסתדר לנו לפי פרמטרים של צדק יכול בעצם להוביל לעוולות גדולות, כמו תופעת האשמת הקורבן למשל, אבל בכל מקרה צדק הוא לא רק עניין תבוני שנולד עם הוגי תקופת ההשכלה אלא הוא מימד אנושי. GTG
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מתייחס לבני-אדם כרציונאליים (אם כי אני בהחלט לא חושב על חישוביות). אני לא מכחיש את קיומו של ידע מובלע, או דעות שנוצרות באופן לא רציונאלי. אני חושב שהם תוצרי-לוואי של הניסיון להתמודד עם העולם, כולל העולם הפנימי וכולל הניסיון המתמשך לארגון ה''אני'', באופן רציונאלי. אני גם יודע שדעות נוצרות ללא יכולת שליטה. אבל הרציונאליות שלנו מתבטאת גם בכך שאנחנו יכולים לבחון דעות והשקפות כאלה, שנוצרו באופן אוטומטי, אינטואיטיבי או שקיבלנו אותן מהחברה, ולהחליט שהן מוטעות ושאנחנו לא מעוניינים להחזיק בהן. לא תמיד זה פשוט. אבל זאת רק עוד בעיה להתמודד איתה. בנוגע לצדק, אני לא מכחיש שיש תחושה של צדק טבעי. אני גם לא רואה הכרח להנגיד תבונה לטבע, רציונאליות יכולה להיות נטורליסטית. ובודאי גם שהמשימה לזהות את הצדק עם התבונה נולדה לפני תקופת ההשכלה (כבר אפלטון הוריש לנו אותה). אבל הרעיון של זיהוי של הצדק כאיזושהי מערכת של תבונה לכידה, שאפשר להניח על העולם כמו שמניחים שקף כדי לסדר לנו את העולם מופיע כרעיון בשל וכפרדיגמה פוליטית רצינית בתקופת ההשכלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |