בתשובה להקריבו המקוטב, 03/01/02 14:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון. אבל למירב הבנתי הסיכסוך אינו מטרה, הוא רק אמצעי. אף אחד לא רוצה ''סתם'' להמשיך את הסיכסוך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא ? הרבה מגזרים גוזרים את זכות קיומם מן הסכסוך וללא סכסוך מתמשך הם יאבדו את מקור כוחם. היה אחד שהרגיש כה מאוים עד שהחליט לקחת את החוק לידים ולרצוח ראש ממשלה.(הסבר כזה עדין מסתובב בחוגים מסוימים) שרון קיבל את הקמבק הפוליטי שלו מגש הכסף של סכסוך מתעצם,וללא סדר יום של ניהול סכסוך אין לו סדר יום מדיני ופוליטי.בצד הפלסטיני לא חסרים קוים מקבילים. ובכלל החברה הישראלית (כמו הפלסטינית) בנתה את זהותה כחברה מתגוננת השרויה במצור ובמלחמה מתמשכים ולא בנקל מחליפים את הDNA של אבני הבנין החברתיות.או מפתחים מנגנון של ברירה טבעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יגאל עמיר לא תפס את הסיכסוך כמטרה אלא ראה את החזרת השטחים ("ארץ ישראל") כחטא דתי ואת מה שהוא תפס כסיכון יהודים כמתאים לדין רודף. למה אתה חושב שהוא ראה בסיכסוך מטרה? אני גם לא רואה ראיות ששרון רוצה בהמשך הסיכסוך; בכל פעילותו הפוליטית נראה שהוא ניסה שיטות מגוחכות ומסוכנות לסיים את הסיכסוך (לבנון, הנסיון להפוך את ירדן ל "מדינה הפלסטינית"). דומני שמלחמה/לחימה הממושכת מולידות דעות קיצוניות הדוגלות בחיסול אחד הצדדים. גם זה 'פיתרון' גם אם הוא לא ריאלי. הדעה הרווחת (לאט-לאט) היא "להעיף את היהודים/ערבים לים ולגמור עם הסיוט הזה". לא להמשיך אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שמעמיד מטרות לא ראליות לסיום הסכסוך כמו ימי המשיח (יגאל עמיר) ,קצה האופק העתידי של ההיסטוריה היהודית (שרון,נתניהו) ,מלחמת יום הדין המשחררת (גנדי ואולי גם יגאל עמיר). ואולי גם מן הצד השני בדרך של מדינת כל אזרחיה בלי הבדלי דת מין וגזע. הרי שביום יום הוא בוחר בחירה פרגמטית של המשך הסכסוך. (מה שכולנו בעצם עושים) זו אולי אינה מטרה ברמה האידיאולוגית אך זו הופכת לדרך חיים שמעצבת את מהותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם גם הם חושבים שאלו לא פתרונות ריאליים. לשיטתם "הנה הנה המשיח בא". ותסביר לי למה ברור ששיטת "מדינת כל אזרחיה" לא ריאלית יותר משיטות אחרות לפיתרון הסיכסוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכסוך הוא אמצעי כל כך חשוב, עד שהוא מטרה. הוא נועד למנוע ולאפס את סיכויי התוכנית של ארטנשטיין - ליצור ניגוד ושנאה וקונטרסט. האמת? אפשר לראות את המטרות גרידא שמאחורי הסכסוך. אני אישית לא חושב שחיים תחת שלטון ערבי קוסמת לי במיוחד (וכנראה שזה מה שאלכסנדר מאן התאפק כמעט מלהביע). מבחינה סמנטית - שרידה היא המטרה. כל השאר הם אמצעים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |