|
||||
|
||||
מבלי לבטא התנגדות או הסכמה עם אחד הצדדים בויכוח כאן, אני רוצה לקחת בכל זאת משהו מתגובה של ארז ולהעלות שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן. בסוף של תגובה 509625 ארז אומר: "ובסופו של דבר אנחנו מתפלאים שכל העולם מגנה אותנו". וזאת באמת השאלה: אם זה כל כך ברור ובטוח שאנחנו כאן האישה המוכה, אז איך זה שכל העולם רואה את זה להיפך? האנשים של "כל העולם" הזה חלוקים ביניהם על קולה ופפסי, על מקדונלד ובורגר ראנץ' (או מה שזה לא יהיה) ואפילו על השאלה אם סוזן בויל היא מכוערת אמיתית או סתם מוזנחת. אז דווקא בשאלה מי במזרח התיכון הוא הרע ומי הקורבן - דווקא בשאלה הזאת כולם כל כך עיוורים וטיפשים שיש על זה קונצנזוס בינלאומי כמעט מוחלט? האם לנצח נמשיך לטעון שהבעיה היא רק בכך ש"עקורים/אב הבוכה על בנו המת בזרועותיו/... מצטלמים יותר טוב מנפגעי חרדה"? ואם הכל באמת רק עניין של תעמולה מוצלחת - אז למה רק להם יש איזה תועמלן גאון ולמה אצלנו עוד לא נמצא אחד כזה? כבר מזמן זה מכרסם בי - אולי בכל זאת הבעיה היא גם במהות, בצורת הפעולה, בשאלת האם אנחנו צודקים, ולא רק ביחצ"נות? |
|
||||
|
||||
אני לא בטח שאל-ג'זירה זה כל העולם ולא חושב שכדאי לסכם דיון (אפילו באייל) לפי מה שאומרים שם או לפי מה שאומר השמנמן הזה מדובר צה"ל. אחרי המלחמה ראיתי תמונת מחזור (מרשימה באופן יוצא דופן) של מנהיגי אירופה עם ראש ממשלת ישראל. ואם הם לא באמת עמדו שם כדי להביע תמיכה בישראל, אז אולמרט הוא הגאון העולמי בתעמולה ויחסי ציבר שאל-ג'זירה רק יכולה להתקנא בו. ישראל היא בהחלט לא "האישה המוכה" בסיפור הזה. ובכל זאת, איש ישר יודה שלא כל סטירה שהיא מקבלת היא הביאה על עצמה. כדי לעזור למתלבטים אני רק יכול לומר שבמזרח התיכון כולם קורבנות של הקיצוניים משני הצדדים. והצגת הדברים כאילו ישראל לבדה נושאת באחריות למצב, בין שהיא נעשית על ידי אל-ג'זירה או ישראלי מת"א, היא מצגת שווא לא הגונה ומרושעת. ---- ולכן, את אלון מורה יש להחריב. |
|
||||
|
||||
צר לי אבל אתה ממש טועה. לא יודע על איזו תמונה אתה מדבר והאם ההתרשמות שלך מהתמונה היתה נכונה, ובדרך כלל, ממילא, ''תמונת מחזור'' מאורגנת מאירוע מאורגן לא אומרת הרבה. העניין הזה רחוק מלהיות בעיה נקודתית עם אל ג'זירה. מי שחזר זה עתה מסיור באירופה או בארה''ב או בשתיהן יכול לספר לך שבאמת יש אלינו התנגדות קשה. זאת לא אנטישמיות, כמו שאנחנו אוהבים למכור לעצמנו, וזה לא ''רק בגלל שאנחנו יהודים''. אנטישמיות יש אולי באחוזים מסויימים בהמון הנבער, אבל בשיח המשכיל והאינטלקטואלי בכל מקום יש התנגדות לא אלינו כיהודים אלא למדיניות של ישראל. קשה להתעלם מזה ולפעמים ממש מרגישים צורך להסתיר את הזהות הישראלית, לא מפחד פן יתגלה שיש בסביבה מוסלמים עוינים (אם כי גם בעיה כזאת קיימת במקומות מסויימים), אלא מהמבוכה ומכך שקשה לענות על שאלות קשות. ומה לעשות שסיסמאות ממחלקת ''לכל מטבע יש שני צדדים'', שאצלנו נמכרות היטב למטרות פנימיות - לא עושות שום רושם על אנשי אקדמיה בשום מקום. |
|
||||
|
||||
וגם לא כדאי להשיב תשובות בנוסח של המסביר וטווידלדי. אפילו כשהמתווכח הוא משפטן-על כמו דרשוביץ ומולו מתייצב מי שהוכתר באייל כאויל, כלומניק ושקרן-נעם חומסקי. |
|
||||
|
||||
אכן, פלפולים מעורפלים והצטדקויות על כך שבמקרה נשמע כאילו הדובר תמך בכל עריץ רצחני בחצי הכדור הדרומי הן שיטה עדיפה בהרבה. |
|
||||
|
||||
מי דיבר פה על שיטה עדיפה בהרבה? להשוות חמורים למכוניות יותר טוב? |
|
||||
|
||||
עדיף מאשר לתת לחמורים לנהוג בהן. |
|
||||
|
||||
במסגרת מדורנו ''השווה את הקצוות'', נחש מי עוד לא כל כך אוהב משפטנים ואת בתי המשפט. |
|
||||
|
||||
אאה, ה-א-י-נ-ט-ל-ק-ט-ו-א-ל-י-ם. בשביל זה נסעת לאמריקע? אין לך מספיק מאלו פה, באייל, בלי לקום מהכיסא? אם תספור פה באייל את התמיכה בישראל בקרב אדוני "השיח המשכיל והאינטלקטואלי" (להבדיל מסתם איילים, חלקם אפילו די משכילים) מיד תגיע למסקנה שהאינטלקט בכבודו ובעצמו מצדד בחמאס ומתעב את ישראל. על זה אין וויכוח. האמת, אני לא יודע בדיוק מה זה "אינטלקטואלים". זה נשמע לי שם של מועדון עולמי שבשביל להתקבל בו כחבר מן המניין עליך לצבור נסיון של 10 שנים בהשמצת ישראל, ארה"ב, הליברליזם והמערב (רצוי שיהיה לך גם תואר אקדמי אבל זה משני - הרי נדרש אפילו למשרת מורה). עכשיו תן לי לחלוק איתך סטטיסטיקה מהממת אפילו יותר מזו של האינטלקטואלים: 100% ממשמיצי ישראל הקבועים, משמיצים את ישראל באופן קבוע. אבל אם אתה רוצה סטטיסטיקה מעניינת (במקום מהממת), אני מציע לך תרגיל קטן וזול: תספור כמה מהאינטלקטואלים באייל שמשמיצים את ישראל אחרי המבצע, לא השמיצו את ישראל (באופן גורף וחד צדדי) גם לפני המבצע. אני לא אומר שהם צודקים או לא צודקים. אני רק לא מבין איזה קשר יש בין העובדה שהם משמיצים לבין מעשי ישראל במבצע "עופרת יצוקה", או בכלל. |
|
||||
|
||||
הטענה הישראלית כנגד הביקורת העולמית היא שמי שלא נמצא כאן וחווה את מה שאנחנו חווים, לא באמת מבין את המצב שלנו והביקורת שלו היא במקרה הטוב לקויה אבל דווקא מבקרינו תופסים את מהות הדברים, למרות חוסר ההתמצאות בסיפור הכללי ובפרטיו, מהות של עם כובש ומדכא ולא של עם שחווה טרור על לא עוול בכפו. כמו שאמר לי אירי מהשין-פיין:"You deserve your Home Rule1, but also does the Palestinians." אני כמובן הסכמתי איתו ולחצנו ידיים. 1 למי שמכיר את ההיסטוריה האירית, זהו מונח מאוד מהותי בתולדות המאבק לעצמאות אירית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |