|
||||
|
||||
לא, חלילה! צחקתי... אבל את אכן גורמת לו לקנא נורא, ומעבר לבלוקים של האייל אפשר לראות את חיוכו של העורך נמחק לשארית אותו היום. רחמי נכמרו על הקננגיסר. |
|
||||
|
||||
גם רחמי שלי. אני מוקירה את דובי עד מאוד. ובאשר לחיי, הם בפירוש רחוקים מלהיות זוהרים. נהפוך הוא. |
|
||||
|
||||
עזבו, הקדשתי את חיי לרחמים על עצמי. אני לא זקוק לעזרה. אני בטוח שיש לכם דברים יותר חשובים לעשות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |