|
||||
|
||||
המבחנים הפסיכומטרים אמורים להיות בעלי משמעות - מטרת המבחן הוא לספק חיזוי ליכולת ההצלחה האקדמית של הסטודנט. אם הוא מצליח בכך (וזו השאלה בעצם) הגיוני למדי לדרג את הסטודנטים על פי הציון (ולא על פי הגרלה או גובה). במקצועות בהם יש יחס ביקוש/היצע נמוך, אפשר לקבל גם את מי שציון הפסיכומטרי שלו נמוך, וקלושים סיכוייו להצליח. שינסה. מקסימום, הוא איבד את עלות שכר-הלימוד, אך אפשרנו לממש את חופש-הבחירה שלו. במקצועות בהם יש יחס ביקוש/היצע גבוה, אנחנו בבעייה - ולכן כדאי לקחת את מי שמירב סיכוייו להצליח בלימודים. במאמר מוסגר, הייתי מאוד מעוניין לראות את הקורלציה בין ציון הפסיכומטרי לציון התואר, אבל בחיפושי (הקצרים מאוד) לא מצאתי אותו. |
|
||||
|
||||
המתאם הממוצע הוא0.45, של הבגרות 0.41 ושל שניהם יחדיו 0.55 על פי: עמוד 5. |
|
||||
|
||||
המתאם בין יכולת כלכלית ונכונות להשקעה בהכנה לפסיכומטרי לבין הצלחה בלימודים כנראה1 קיים אולם נמוך יותר מהמתאם בין הצלחה בפסיכומטרי לבין הצלחה בלימודים. נניח גם שלימודי הכנה לפסיכומטרי לא מכינים מספיק טוב ללימודים באוניברסיטה. אם ההשערות הללו נכונות, אנו אמורים לראות בשנים האחרונות ירידה במתאם המדובר. 1 להלן: "כנראה": נראה לי הגיוני, אולם לא טרחתי כלל לנסות לבסס את הטענה |
|
||||
|
||||
שזה ד"א גבוה מאוד (מתאם נע על סקאלה של 1- עד 1, אזכיר לעצמי) כאשר המתאם של ציוני שנה א' להצלחה בתואר (שזה נגיד המקסימום שאפשר לשאוף אליו) הוא בערך 0.8 (מזיכרון על הרצאה בתחום). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |