בתשובה לדורון הגלילי, 26/04/09 15:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאלמוני - כמובן, אבל בכל זאת קל יותר לפתות להישאר במקום מסויים שמישהו שכבר נמצא בו מלהביא מישהו חדש. המורות-חיילות שהכרתי התעסקו עם נוער בעייתי, שזו גם בחירה של המערכת, להציב אותן במקומות הקשים יותר. אני לא יודע מה שיעור הניגשים לבגרויות היה במוסדות הללו. הורי לימדו אותי קרוא וכתוב (והם אינם אנשי חינוך) לפני כיתה א', ולחלק ניכר מהבגרויות למדתי (וכמדומני גם חלק מחברי) מספרים, לכן נדמה לי שמה שהן עושות קשה בהרבה מללמד ילדים נורמטים קרא וכתוב או להגישם לבגרות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בבית ספר היסודי היו מורות חיילות ללימוד ערבית, ולא היינו מוגדרים כ"נוער בעייתי". לפחות לא יותר מאשר כל נוער אחר בגילאי 13-14 (בבית ספר שהדרכתי בו היו מורות חיילות שעבדו בכיתות של ילדים חירשים, אבל הן לא היו "תחליפי-מורה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שכל המורות-חיילות עוסקות בנוער בעייתי, רק המיעוט הקטן שיצא לי להכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוריך לימדו *ילד אחד* קרוא וכתוב. ללמד כיתה שלמה במקביל כמדומני קשה בהרבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |