|
||||
|
||||
דווקא יצא לך די ברור, אני חושב: הרוע המגולם בדברים רעים עולה על ערכם האומנותי. אבל אז - ומזה התחיל כל הפתיל הזה - אולי בכלל לא כדאי לקרוא להם "אומנות" (שהיא טוב). נכון שאונס משפיל נחשב יותר רע מחרא מגעיל. אבל שניהם רעים ולא טובים. וכשאנחנו קוראים להם "אומנות" אנחנו מיטיבים איתם בטעות. |
|
||||
|
||||
חרא זה אולי מגעיל, אבל לא אני לא חושבת שחרא זה רע (אני אפילו די בטוחה, ובטח יש איזה רופא בקהל שיוכל לגבות אותי בעניין, שאם למישהו אין *אז* מצבו רע) |
|
||||
|
||||
נראה לי שאת בדרך הנכונה להנהלה. |
|
||||
|
||||
אולי יש רופא כזה. אבל אני אקבל רק את עדותו של רופא אומנותי. |
|
||||
|
||||
ד"ר למחול זה מספיק אמנותי? |
|
||||
|
||||
כן, אם הוא גם למחולות מדבקים. |
|
||||
|
||||
התכוונת לדבקה, למשל? |
|
||||
|
||||
לא, לטנגו-מזוכיזם: Your eyes cast a spell that bewitches
The last time I needed twenty stitches To sew up the gash that you made with your lash As we danced to the masochism tango Take your cigarette from its holder And burn your initials in my shoulder Fracture my spine and swear that you're mine As we dance to the maso-chism tango |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |