 |
|
 |
||
|
||||
 |
הציבור הישראלי שכל כך אוהב להיות מפולג ומפוצל (ולהתלכד ולהתאחד ברגעי משבר) ימצא לעצמו אלף ואחת סיבות למחלוקות והרי ברור שגם דמותו של רבין היא נושא למחלוקת. וכמו עם המצב הפוליטי גם כאן נוצרו שתי דעות שכמובן אף אחת מהן לא תהיה נכונה לחלוטין וכמו עם קונפליקט הזברה (לבן עם פסים שחורים או שחור עם פסים לבנים) כל אחד יראה את האמת שלו בהתאם להשקפותיו ושאר גורמים . האמת כרגיל נמצאת באמצע רבין לא היה טלית שכולה תכלת אבל בטח שבטח לא היה רע/פושע/אויב..... הוא היה בן אדם וכמו כולם הוא טעה טעויות אבל בתור מנהיג הוא קבע החלטות גורליות מתוך רצון טוב ו"אמונה בצדקת הדרך" וראוי לזכור לו את הכול לזכור ולא לשכוח! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רלוונטי, אבל סטיבן ג'יי גולד נתן הוכחה די משכנעת באחד מספריו (''הידד לברונטוסאורוס'', אם זכרוני אינו מטעני), לכך שהזברה היא לבנה עם פסים שחורים. חשבתי שאולי תרצה לדעת... סליחה על ההפרעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלפי סליחות על הסטת הנושא אבל באמת הייתי רוצה לדעת איך הוכיח אותו סטיבן ג'י גולד שהזברה לבנה עם פסים שחורים?! באמת הייתי רוצה לקבל תשובה (אפילו ב E-MAIL אם אתה לא רוצה להמשיך את הסטיה מנושא המאמר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את "הידד לברונטוזאורוס" ואינני זוכר שום הוכחה כזו. יתר על כן - אינני זוכר כלל עיסוק בשאלה הזו. ליתר ביטחון - חיפשתי שוב הערב בספר על פי האינדקס - נאדה. אבל לזברה יש בטן לבנה ולא מפוספסת, ככל הזכור לי. נדמה לי שהפסים השחורים הולכים ומתכנסים למעין חרוטים בחלקם התחתון, היכן שהפסים הלבנים מתמזגים אלה עם אלה. בסך הכל עניין של הגדרה, אך הצבע הלבן הוא יחיד בחלקי זברה מסויימים, ומכאן שהיא לבנה עם פסים שחורים. מצד שני זה עניין של הגדרה. אנשים מדברים על הצל שלהם כעל ישות. אדם יכול להיצמד לאדם אחר ולהיות מתואר "כמו צל". אבל צל לא הולך לשום מקום. הוא אפילו לא קיים. זהו התיאור של שטח שעליו לא נופל האור. היעדר האור לא זז לשום מקום. הביטוי שלו, שכפי שאמרתי אינו באמת קיים, יכול לנוע. אנחנו *רואים* שהצל נע. סליחה על האוף-טופיק. המאמר מונח כבר זמן מה כאבן שאין לה הופכין, ולא בצדק. אולי כעת יראה מישהו שיש תגובה חדשה וייכנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Gould, S. J., 1983, What, If Anything, is a Zebra?, Hen's Teeth and Horse's Toes: Further Reflections in Natural History, New York: W.W. Norton & Co., pp.355-365. דבר נפלא, האינטרנט הזה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם אנחנו בנושא - יש שם בחוץ אנשים עם *הרבה יותר מידי* זמן מיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, נועם, אתה צריך להבין שהשאלה האמיתית היא לא "האם צריך לזכור?", אלא מה צריך לזכור ואיך. לדעתי, אנחנו יותר מדי עושים פופולריזציה של רבין ושוכחים שמה שחשוב זה שהרצח (!) הוא העיקר בגלל שהוא "הוציא לאור" דחפים מסוימים של החברה הישראלית. אני מזמין אותך לצפות כל שנה בהצגה "רצח פוליטי", ב 4 בנובמבר, בקמארי. חשוב לזכור שרבין, לפני שנהפך לאחד ממה שאנחנו קוראים "אדריכלי השלום", היה אחד מראשי המיליטריזם הקיצוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |