בתשובה לדורון הגלילי, 23/04/09 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''בנוסף ללימודי הרפואה הרגילים אותם יעברו בוגרי התיכון, יחד עם שאר הסטודנטים, הם ילמדו קורסים קורסים יעודיים כמו פיזיולוגיה צבאית, אתיקה צבאית, ניהול מצבי משבר, רפואת חירום, פיתוח מנהיגות ועוד. בחופשות הסמסטר הם יעברו אימונים צבאיים וקורס קצינים שיכשירו אותם לקראת תפקידיהם כרופאים צבאיים, עם סיום לימודי הרפואה. '' מתוך הכתבה המקושרת. מכיוון שאת התואר מעניקה האוניברסיטה, אני רוצה לקוות שהיא לא תעשה הנחות לאף דוקטור, אפילו אם הוא צבאי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או קי, קיויתי שזאת תהיה התשובה, אבל היא מציבה שאלה אחרת: כיום קיים בצה"ל מחסור חמור ברופאים. לא חסרים דווקא רופאים שהתמחו גם בנושאים יעודיים כמו פיזיולוגיה צבאית, אתיקה צבאית, ניהול מצבי משבר, רפואת חירום, פיתוח מנהיגות ועוד. איך פתיחת מסלול לימודים כזה תגדיל את מספר הרופאים? היא כנראה תיצור רופאים יותר מתאימים לצרכי הצבא, לא יותר רופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתיחת המסלול זה מן הסתם שלב א. שלב ב זה לשכנע עתודאים לנסות את המסלול הזה (שהוא אולי מסובסד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שלי היא שונה: פתיחת המסלול תגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה. עוד 50 סטודנטים בשנה, אף אחד מהם לא ערבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי מהכתבה למסלול הזה קל יותר להתקבל מאשר ללימודי רפואה. כך שנער ששאיפתו בחיים היא להיות רופא אך ציוני הבגרות והפסיכומטרי שלו אינם מספיקים כדי להתקבל באופן רגיל ללימודי רפואה ילך למסלול זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור הדרישות ההזויות בקבלה כיום ללימודי רפואה (וזאת מפי כמה רופאים, שחלקם יושבים בועדות הקבלה ומעידים על עצמם שהיום לא היו מתקבלים), לא נורא אם יתפשרו עם חלק על בגרות שהיא רק בממוצע 110 ופסיכומטרי 750, כאשר העתודאי מוגבל בכך שלא שיפר את הבגרות שלו במשך שנים ונבחן בפסיכומטרי מספר רב של פעמים, זאת בנוסף לדרישות מצד הצבא ליחסי אנוש (היום גם מיוני הרפואה מכניסים את זה). בפן הרחב יותר, ישנו נסיון מזה מספר שנים להרחיב את כמות בוגרי הרפואה בארץ, כדי לענות לחוסר הצפוי בעוד מספר שנים (כיום בתחומים רבים יש דווקא עודף). הרחבות באמצעות הוספת מסגרות שונות (חוץ ממזור נפתח גם מסלול קצר יותר לבעלי תואר ראשון במקצועות קרובים בת"א, יתכן שאוניברסיטאות אחרות יצטרפו גם כן) הן שיטה אחת, שלדעתי צריכה לבוא במקביל להרחבה משמעותית של המסגרת הקיימת (וכן, זה דורש משאבים, אבל זה תחום אחד שמחזיר את עצמו כהשקעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהדרישות בקבלה כיום ללימודי רפואה הן כל כך הזויות. זה לא שיש סף קבלה קשיח, וכל מי שעובר אותו מתקבל, בעוד מי שלא עובר אותו אינו מתקבל. מה שקיים אלו הם מכסת קבלה ומספר מועמדים. מכיוון שמספר המועמדים גדול ממכסת הקבלה, יש צורך לקבוע מי יתקבל ומי לא. באופן טבעי עושים זאת ע"ס סכם של בגרות ופסיכומטרי (בתוספת משקל מסוים לראיון אישי). לי זה נראה עדיף על פני מיון ע"ס צבע עיניים, גובה או משקל. לגבי הטענה של רופאים ותיקים שמעידים על עצמם שהיום לא היו מתקבלים ללמודי רפואה (זה קיים גם בקרב עורכי דין, מהנדסים ואני מניח שעוד מספר בעלי מקצועות אקדמאיים). תרשה לי לפקפק בקביעה הזאת. מי שהתקבל ללימודים במקצועות אלו לפני 20-30 שנים עשה זאת במערכת שהצע מקומות הלימוד בה היה נמוך יותר (נכון, גם הביקוש היה נמוך יותר, אבל זה בגלל שאנשים שהיום מתקבלים ללימודים במקצועות נחשקים אז אפילו לא טרחו לנסות). נכון. אז לא היה צריך ממוצע בגרות של 110 ע"מ להתקבל ללימודים בשום תחום, כשם שלא היה צריך להגיע להרשמה במהירות של 110% ממהירות האור. זה פשוט היה בלתי אפשרי. לא היה דבר כזה ציון של יותר מ100. הדרישה לציונים ברמות כאלה נובעת קודם כל מקיומם, והקיום אינו נובע מהעלאת רמת הידע של התלמיד, אלא מהורדת ערך הציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הוא בהחלט, כפי שציינת, מכסות. אבל יחס המועמדים\מקומות גדל בשנים האחרונות, לא רק השחיקה בציונים. כתוצאה מכך תוכל למצוא בבתי החולים בארצנו רופאים מומחים, גם במקצועות יוקרתיים, שעברו בקלות את בחינות ההסמכה או איך שלא קוראים להן, אבל למדו בהונגריה כי בארץ לא התקבלו. כלומר, אכן צריך לסנן, אבל עליית הביקוש על ההיצע בלימודים, שמצידה מלווה בעליית הביקוש לרופאים בארץ בלי גידול מקביל מספיק בפקולטות בארץ, גורמת לכך שהציונים הנדרשים לקבלה לרפואה נמצאים ברמה כזו שבה גם לא מעטים שאינם מתקבלים יכולים להיות רופאים טובים מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפני 20-30 שנים ויותר היו בארץ רופאים טובים מאד שלמדו בחו"ל1 כיוון שלא התקבלו ללמודי הרפואה בארץ. אז האם יש צורך להגדיל את מספר המקומות ללמודי הרפואה בארץ? יתכן (יובל רבינוביץ התייחס לזה פעם באייל, ארכיבאים ומשועממים מוזמנים לחפש). אבל קשיי קבלה ללימודי רפואה היו תמיד. לא עשיתי סטטיסטיקה בנושא, אבל תחושת הבטן שלי היא שדווקא היום יותר קל להתקבל ללימודי רפואה מאשר לפני 20-30 שנים. אחת הסיבות היא העליה בקרנם של מקצועות הניהול, מנהל עסקים, כלכלה ומשפטים ביחס למקצוע הרפואה (בסופו של דבר הפקולטות מתחרות על אותם בוגרי תיכונים). אינדיקציה לכך אפשר לראות בעליה בשיעור הנשים והערבים בבתי הספר לרפואה בארץ. ____ 1 בעיקר באיטליה. אני לא יודע למה, אבל אוניברסיטת בולוניה היתה מקור מכובד מאוד של רופאים ישראלים (ושל ספגטי בולונז). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, פעם מישהו הציג לי נתונים שהראו שבאופן אבסולוטי מספר המועמדים ביחס למקומות גדל. כמו-כן, הדרישות למקצועות שהזכרת עדיין נמוכות הרבה יותר מאשר ביחס לרפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגבי רפואה, אבל בדקתי עכשיו באתר של האוניברסיטה - נכון להיום אני ברשימת ההמתנה (התיאורטית) גם למשפטים וגם לתקשורת. אם הייתי מנסה בשנה שעברה הייתי מתקבלת רק לתקשורת. לפני חמש שנים התקבלתי לשניהם בלי בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי זה עוד אומרים שהולך ופוחת הדור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולכות ומשתפרות המכינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים האחרונות - האוכלוסיה גדלה ומכאן מספר הדורשים גדל, בעוד שמספר המקומות נשאר זהה (למעט שנה''ל האחרונה). בדר''כ יש התאמה בין מספר דורשים למספר מועמדים, אבל במקצועות מסויימים יש קבעון במספר המועמדים - שהרי, אין טעם להיות להרשם כמועמד למקצוע בו אין סיכוי להתקבל. מקצוע הרפואה שונה מתחומים אחרים, משום שהוא נלמד רק בארבע האוניברסיטאות הגדולות, ובניגוד להם, לא נפתחו מכללות המגדילות את כמות המקומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____ 1 החבר האיטלקי שלי התרגז כשהזכרתי ספגטי בולונז. ספגטי בולונז זה המצאה של זרים כי בבולוניה מגישים ספגטי ברוטב ראגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספגטי בולונז זה לא סתם המצאה של זרים, זאת המצאה של זרים שבאו לבולוניה ללמוד רפואה. הספגטי הוא רק by product. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראגו הוא רוטב עם פסטה על בסיס בשרי (http://it.wikipedia.org/wiki/Ragù). ראגו בולונזיה http://it.wikipedia.org/wiki/Rag%C3%B9_bolognese הוא סוג של ראגו שבא מבולוניה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמני יודע לחפש בויקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שמרקו בולו הביא את זה ממסעו לבולונזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בא בטענות על שיטת המיון1, ברור שכל גוף לוקח את הטובים ביותר שהוא יכול, ואם מחר יהיו מספיק מועמדים, אז מבחינתם שהרף יעמוד על פסיכומטרי 800. אני כן טוען שבהינתן הרמה המאוד גבוהה, יש המון מועמדים שהיו יכולים להיות רופאים מעולים במיטב האוניברסיטאות בעולם, אבל בארץ הדרישות גבוהות מדי עבורם. הדבר לא נכון לגבי מהנדסים ועורכי דין, שיכולים ללמוד גם במכללות (בשביל להתקבל לעריכת דין היום צריך דופק ופנקס צ'קים). זה משאיר מספיק מקום לתימרון בשביל הצבא לפתוח מסגרת מקבילה, שבגלל החמרות אחרות (אילו שמתגייסים, מוכנים ללכת לעתודה צבאית ברפואה ועומדים בדרישות של הצבא) נחשפת לחלק קטן יותר מהמעוניינים ללמוד רפואה ולכן בממוצע נגישים לה פחות אנשים העומדים בקריטריונים המאוד מחמירים של לימודי רפואה היום. 1 קל וחומר היום, כשמנסים להוסיף עוד קריטריונים ומיונים בנוסף לציונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הפתרון הוא כמובן ליצור מסלול עם תנאי קבלה מקלים המיועד בלעדית לסטודנטים יהודים (קריאה מהקהל: ודרוזים!). אכן - גישה בריאה ביותר. בכלל טקטיקה נהדרת - מנתקים את המעשה מכל קונטקסט, ואז מצדיקים את ההקלה בתנאים (צריך יותר רופאים, מה לא? ומה כבר ההבדל בין מישהו עם 730 למישהו עם 750 בפסיכומטרי?) ואם אתה מסכים עם זה אז מה אתה מתלונן על כך שיש מסלול שונה רק לצעירים יהודים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ערבים יהיו מוכנים להתקבל למסלול בתמורה להתחייבות לשירות בצה"ל? (בניגוד לשאר מסלולי העתודה, ההתחייבות הזו לא נשמעת לי כ"כ נוראית. מסלול ההכשרה של רופא כולל ממילא מספר לא מבוטל של שנים שבהן הוא עובד בתנאים לא ממש מזהירים) וכאמור: לא ברור מהו ההבדל בין 750 בפסיכומטרי של מישהו שהשקיע שנתיים בשיפור הציון, לבין 730 בפסיכומטרי של עתודאי. השאלה המתבקשת: עד כמה קורסי הכנה לפסיכומטרי ומכינות בגרות תורמות לשיפור היכולת עצמה שהציונים הללו נועדו לבדוק? למיטב הבנתי היכולת הזו היא בערך "הסיכוי של התלמיד להצליח כמה שיותר בלימודי התואר הראשון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומרת, אפילו עדיף. את השנתיים שהשקיע הסטודנט בעל ה-750 בשיפור הציון, השקיע העתודאי בתכל'ס. עדיף, לא? התשובה המתבקשת: המכינות תורמות בעיקר לכיסם של בעלי המכינות, וליכולת הפרנסה של הסטודנטים המדריכים במכינות. הפסיכו לא מעיד בכלל, אלא משמש אמצעי סינון בלבד. והראיה, שבתחומים לא קשים בכלל נדרש פסיכו בשמיים (תקשורת), אבל בפיזיקה ובכימיה שאין להם ביקוש רב, נדרש פסיכו באדמה, אף על פי שהלימודים עצמם קשים. באותה מידה, היה ניתן לבקש מהמועמדים להטיס עפיפונים, ומי שהעפיפון שלו המריא יותר גבוה, יתקבל ללימודים. המקרה היחיד שבו המכינה לבגרות יכולה לתרום לשיפור היכולת עצמה, הוא אם לומד בה מי שזרק כל התיכון ולא למד, ואחרי הצבא בכלל איבד כל יכולת. כך המכינה מחזירה אותו לתלם ולהרגלי למידה, והוא לא יחטוף הלם באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני והכרתי המבחנים הפסיכומטריים אינם סתם חסרי משמעות. ברור שהשימוש העיקרי בהם הוא סינון, אולם זה לא אומר שאין להם משמעות. מבחן חסר משמעות: הגרלה פשוטה. זה עדיין יותר זול מהפסיכומטרי (למרות שגם הוא לא יקר במיוחד). האם הלימודים לפסיכומטרי תורמים לשיפור יכולת הבנת הנקרא? לשיפור יכולת הקריאה בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה שלי (עשיתי קורס הכנה בצבא) - החלק העברי לא השתפר. היה גבוה מראש ומילים חדשות לא נקלטו אצלי. החלק האנגלי גם. הדבר היחיד שאולי השתפר עקב הלימודים לפסיכומטרי היה המתמטיקה, שהפסקתי ללמוד בכיתה י"א והספקתי לשכוח די מהר. בפועל - כל מי שהולך ללימודים הומאניים ממילא לא צריך את זה, ורוב הסטודנטים לא חייבים לדעת מה פירוש איסטרא בלגינא קיש קיש קריא. אלה שילכו לפקולטות למחשבת ישראל ידעו את זה בכל מקרה. סביר להניח שהם גם אלה שידעו את זה מראש, לפני רשימות המילים לפסיכומטרי. בדיעבד - אני אישית לא הייתי צריכה את זה בכל מקרה - למדתי במקום שאינו דורש פסיכומטרי כתנאי קבלה, ולו הייתי יודעת את זה מראש הייתי חוסכת לעצמי 840 שקל, יסורי מצפון שאני לא לומדת מספיק1, ותסכול במהלך הבחינה עצמה2. 1 חידון ידיעת הארץ היה שבוע לפני, אני הייתי אחראית לארגן אותו, ונחש מה עניין אותי יותר. 2 אף אחד מעולם לא בדק את אחוז ההצלחה בין נבחנים שנבחנו על כסאות אוניברסיטאיים שבקושי מכילים את דף הבחינה, לבין נבחנים שנבחנו על שולחנות, כיאה לבני אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 הקורס לא כלל הכנה לכתיבה על כיסאות אוניברסיטאיים? אז כנראה שהוא באמת לא עזר להכין אתכם לאוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמתי. לא טרחתי לברר. הנחתי שכפי שצריך פסיכומטרי לכל מוסד אקדמי, צריך גם שם, ומתברר שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לכתוב כאן משהו סרקסטי על הבנת הקריאה והתרומה של קורס הפסיכומטרי לכך, אבל אז נזכרתי שקרה לי מקרה דומה לשלך, רק הפוך- אני נרשמתי ללימודים בהם חשבתי שלא צריך פסיכומטרי, וביום הראשון ללימודים התברר לי שטעיתי. לא נורא, אמרתי לעצמי. אלמד שנה ראשונה משהו אחר ואז אחליף. אבל אחרי השנה הראשונה כבר לא רציתי להחליף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורמן בייטס המליץ עלי :) מה שקרה הוא שהתקבלתי למשהו שקראו לו "ללא הגדרת מגמה" בזכות ציוני הבגרות, אבל לא שמתי לב שבאותיות הקטנות של השנתון היה כתוב שמי שמתקבל ל"מגמה" הזאת אינו יכול ללמוד קורסים ממספר מגמות יוקרתיות יחסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, רוב הסטודנטים בהחלט חייבים לדעת מה פירוש איסטרא בלגינא קיש קיש קריא. הכישלון מתחיל בכך שרוב בוגרי מערכת החינוך הכללית לא יודעים מה הפירוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הסטודנטים גם חייבים1 לדעת איפה ממוקמות ערים בארץ על המפה, ובכל זאת אין מפה אילמת בפסיכומטרי. לענ"ד, הפסיכומטרי לא אמור להיות סיכום בזעיר אנפין של 12 שנות לימוד. לגבי יכולת הניבוי - הנה סיפור: אחת מחברותי הטובות ביותר היא בחורה גאונה ורבת כשרונות, שהוציאה קרוב ל-800 בפסיכומטרי, והתקבלה לתוכניות מצטיינים. ובכל זאת, אין לה עדיין תואר2, משום שיש לה נטיה לדחיינות ולאי-הגשת עבודות בזמן, עובדה הגורמת לה לא לסיים תארים, ולהיות מועפת מתוכניות המצטיינים הנ"ל, ולהתחיל תארים חדשים שוב ושוב (בתוכניות מצטיינים אחרות - איזה כיף זה שאתה גאון ולא משלם שכר לימוד). אז הנה משהו שהפסיכומטרי לא מודד. ישבן והתמדה ואי-פרפקציוניזם. אבל אנשים חכמים פחות שלא מוציאים 800 בפסיכומטרי, מסיימים את התואר, ובזמן הנקוב, מבלי לשלם ריביות פיגורים הקרויות תשלום על קורסים שלא הספקת בזמן, משום שישבן יש להם, התמדה גם, והם לא חושבים שכל עבודה שלהם צריכה להיות מדהימה. 1 הבה נאמר - מן הראוי שידעו, כפי שמן הראוי שכל בוגר של מערכת החינוך ידע מה זה איסטרא בלגינא וגו'. 2 הבה נאמר שהתחלנו פחות או יותר ביחד, ואני סיימתי את התואר שלי ב-2003 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הראוי שכל תלמיד שיוצא ממערכת החינוך ידע את מגבלותיה של האנקדוטה בתור בסיס להסקת מסקנות. המתאם אינו מושלם. אולם עדיין הרבה יותר טוב מהגרלה פשוטה. יש לך הצעה לשיטה סבירה אחרת? (שנת לימודים ראשונה: יקר הרבה יותר כמו שציינתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. מהתגובה שלך הבנתי שאת סבורה שלא נחוץ שסטודנטים (שלא הולכים ללימודים הומאניסטיים) ידעו את פירוש הביטוי. עכשיו אני מבין שלא לכך הייתה כוונתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן רשימה חתומה דיגיטלית ע"י נוטריון, של האנשים הממלאים את התנאים הבאים: 1. ציון הפסיכו' שלהם היה ידוע לי בטרם החלו את לימודיהם האקדמאיים. 2. הציון הנ"ל הוא מעל 740. 3. הישגיהם האקדמאיים ידועים לי, לפחות בראשי פרקים. המגמה העולה מהרשימה ברורה. פ', 786 בפסיכו'. סיים תואר ראשון במתמטיקה + הנדסת מחשבים ותואר שני במתמטיקה בתוך ארבע שנים, שניהם בהצטיינות יתרה, במסגרת פרוייקט המצויינים בטכניון. דוקטורנט למתמטיקה. א', 780. עושה תואר שני בקוגניציה, לאחר ראשון במתמטיקה + קוגניציה בעברית. ג', 776. דוקטורנט למדמ"ח בטכניון, בוגר תוכנית המצויינים. ש', 766. עושה תואר שני בפיזיקה באת"א, לאחר תואר ראשון בהצטיינות בטכניון. ד', 763. בוגר תוכנית תלפיות, בעל תואר כפול בהצטיינות כלשהי בפיזיקה + משהו במחשבים מהעברית. ש', 755, בוגרת תוכנית תלפיות ומצטיינת המסלול במחזור שלה. בעלת תואר כפול בפיזיקה + משהו במחשבים מהעברית. ע', 750. מסיים בהצטיינות תואר בהנדסת חשמל באת"א, תוך לימודים לתואר שני (מהסוג המצ'וקמק). ה', 749. סיימה בהצטיינות יתרה לימודי ביולוגיה באת"א. עושה תואר שני במכון ויצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעולה מהרשימה זה בעיקר שאתה צריך לגוון את רשימת המכרים שלך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם על מגמה בקולג'ים אמריקאים להתעלם מציוני SAT, אמנם עדיין במספר קטן של בי"ס. בחיפוש זריז לא מצאתי משהו קונקרטי רק רשימה של מוסדות שלא דורשים SAT (ביניהם כמה ישיבות, בי"ס לאמנות ומוזיקה אבל גם מספר לא קטן של אונ' ציבוריות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחנים הפסיכומטרים אמורים להיות בעלי משמעות - מטרת המבחן הוא לספק חיזוי ליכולת ההצלחה האקדמית של הסטודנט. אם הוא מצליח בכך (וזו השאלה בעצם) הגיוני למדי לדרג את הסטודנטים על פי הציון (ולא על פי הגרלה או גובה). במקצועות בהם יש יחס ביקוש/היצע נמוך, אפשר לקבל גם את מי שציון הפסיכומטרי שלו נמוך, וקלושים סיכוייו להצליח. שינסה. מקסימום, הוא איבד את עלות שכר-הלימוד, אך אפשרנו לממש את חופש-הבחירה שלו. במקצועות בהם יש יחס ביקוש/היצע גבוה, אנחנו בבעייה - ולכן כדאי לקחת את מי שמירב סיכוייו להצליח בלימודים. במאמר מוסגר, הייתי מאוד מעוניין לראות את הקורלציה בין ציון הפסיכומטרי לציון התואר, אבל בחיפושי (הקצרים מאוד) לא מצאתי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתאם הממוצע הוא0.45, של הבגרות 0.41 ושל שניהם יחדיו 0.55 על פי: עמוד 5. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתאם בין יכולת כלכלית ונכונות להשקעה בהכנה לפסיכומטרי לבין הצלחה בלימודים כנראה1 קיים אולם נמוך יותר מהמתאם בין הצלחה בפסיכומטרי לבין הצלחה בלימודים. נניח גם שלימודי הכנה לפסיכומטרי לא מכינים מספיק טוב ללימודים באוניברסיטה. אם ההשערות הללו נכונות, אנו אמורים לראות בשנים האחרונות ירידה במתאם המדובר. 1 להלן: "כנראה": נראה לי הגיוני, אולם לא טרחתי כלל לנסות לבסס את הטענה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה ד"א גבוה מאוד (מתאם נע על סקאלה של 1- עד 1, אזכיר לעצמי) כאשר המתאם של ציוני שנה א' להצלחה בתואר (שזה נגיד המקסימום שאפשר לשאוף אליו) הוא בערך 0.8 (מזיכרון על הרצאה בתחום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רופא שמתאים לצרכי הצבא לא יוכל לעבוד אח"כ באזרחות? דווקא בתחומים שהצבא יצטרך (למשל רפואת חירום, שמצריכה ידע בהרדמה) יש מחסור ברופאים גם בבתי חולים, מפני שהם לא מציעים אפשרות לפרקטיקה פרטית רווחית. הצבא יצטרך פחות פלסטיקאים, גניקולוגים, פסיכיאטרים ורופאי עיניים (שהם התחומים המכניסים ביותר), ויותר רופאים שיוכשרו לקבל החלטות מצילות חיים בתנאי מחסור במשאבים (שזו הכנה טובה למערכת הרפואה הציבורית בארץ, לצערנו). בנוסף, לא ברור כיצד האוניברסיטאות מסוגלות להכשיר רופאים נוספים בלי להגדיל את תשתית ההוראה הקיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהצבא משלם לאוניברסיטה בשביל התוכנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מניעה שרופא המתאים לצרכי הצבא יוכל לעבוד אח"כ באזרחות. למיטב הבנתי, גם לא מדובר כאן במסלול התמחות "רופא צבאי" אלא בסילבוס מורחב בשלב הלימודים הראשון, לקבלת התואר MD, כך שאין מניעה לרופא כזה להתמחות בגניקולוגיה, פסיכיאטריה או כל מקצוע אחר, כמו כל בוגר בי"ס לרפואה במסלול "רגיל". אם מדובר לא בהגדלת מספר הרופאים המוכשרים (מלשון הכשרה, לא כשרון :-)) הרי מדובר כאן בצורה בוטה יותר של שריון מקומות עבור סטודנטים המיועדים לשרות בצה"ל (או בשפה בוטה - מספר סגור1) _ 1 ובלטינית: נומרוס קלאוזוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין שהאוניברסיטה העברית תקצה חמישים מקומות מתוך המספר הקיים (לא יותר ממאתיים סטודנטים בשנה, להערכתי) לטובת הצבא. סביר יותר שהאוניברסיטאות מחפשות דרכים להרוויח כסף נוסף מלימודי הרפואה. בתל אביב יש תכניות לסטודנטים מחו''ל, במסלול ארבע-שנתי מקוצר, ובי-ם מקווים, אולי, לקבל מהצבא סכום יפה בעבור על סטודנט חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא פלסטיקאים נראה לי שדרושים בהחלט לצבא. לפחות במלחמות יש לא מעט פגיעות שכוללות כוויות קשות. גם רופאי עיניים יכולים להיות די חיוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה פיזיולוגיה צבאית? האם הפיזיולוגיה האנושית היא לא תמיד אותה אחת (או לכל היותר מתחלקת לשתיים, פ' גברית ופ' נשית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלד''ר. אני מניח שזה קשור להשפעות פיזיולוגיות של תנאי הצבא ( מיטות בור, שינה באוהלים, הרעלת טיפקס וכולי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |