|
||||
|
||||
אני אציין, שאבא קובנר, יחד עם ה"כצאן לטבח", הסביר במשפט אייכמן בדיוק למה לא מרדו. מתחת ל"העד משיב לשאלה למה לא מרדו". _____________ הייתי מעתיקה את הפסקא הרלוונטית, אבל הטקסט עובר הפוך. |
|
||||
|
||||
הנה הטקסט: ======= [העד משיב לשאלה: מדוע לא מרדתם?] אז לא התארגן הארגון הלוחם. לא כל כך פשוט נתארגן הארגון הלוחם, כי לא דבר קשה ביותר הוא ליטול נשק ולירות. זה אולי דבר קל ביותר ופשוט ביותר. עברתי כבר כמה מערכות ומלחמות ומעיד אני על עצמי שזה הדבר הקל ביותר. אך איך להסביר את הדבר הפשוט, כביכול שאכן לכולם מישהו הועיד גורל משותף, 343 ולא רק אלה שהלכו - הלכו. איך לקרוע את האשליה שאין מנוס, ושבלאו הכי זה מוות ואיך להעלות אותו מהיאוש. כי, כבוד בית הדין, פה מרחפת בחלל השאלה, באולם הזה: כיצד זה לא התקוממו? גם בוילנה יצא שעד 27 בדצמבר 1941 כבר לא היו למעלה מ40,000- יהודים. מרחפת באולם השאלה: כיצד לא התקוממו? אני כיהודי לוחם מתקומם בכל מאודי לשאלה הזו אם יש לה מנימת הקטרוג. כי למי שיושב פה מולי, ל-80 המיליון אשר בחוצות עריהם שרו את השיר: [כשדם יהודי מן הסכין ניתז...] - Wenn's Judenblut vom Messer spritzt ... להם אינני חייב את התשובה הזו. אבל אם, אני שואל עצמי, אם ישאלו אותי, הרי כדי להבין חקר האמת, כבוד בית המשפט, כדי להלחם בכל תנאי, ובתנאי גיטו לא כל שכן - צריך קודם כל ארגון. וארגון של לוחמים יכול לקום בכח של צו של אוטוריטה לאומית, או מכח תנועה פנימית. ליהודי אירופה הצו של אוטוריטה לא עמד ולא יכול היה לעמוד. מכח תנועה פנימית - אזי ארגון כזה בתנאי טירור, ניתוק ושיתוק, כאשר אנו ולא הם - אנו היינו בתא של זכוכית - מי זה יעיז לשאול: כיצד לא מתקוממים? בתא של זכוכית? ארגון כזה יכול לעשות רק עם אנשים בעלי החלטה נחושה, שבדרך כלל אינם מצויים בין המיואשים, הרצוצים והנרדפים עד דכא. והם היו רצוצים ומיואשים עד דכא. אני ראיתי אנשים מיואשים שאבדו עצמם לדעת. לא ראיתי אנשים מיואשים שהיו ללוחמים טובים. גם המלחמה הזאת, הקרויה משום מה מלחמת יאוש, עשו אותה אנשים מאמינים, אנשים שהאמינו שיש טעם ותכלית למות שעה אחת קודם למען משהו שהוא למעלה מן החיים. מתוך יאוש זה שרובם היו, מתוך זה שנטלו מהם את צלם האדם, לא פשוט שכרוז כזה ייקלט. אין זה מקרה ואין זה פלא. להיפך, מופלא שנמצא מיעוט שהאמין לכרוז הזה ועשה מה שעשה במשך שנתיים. המופלא מדעתי בכלל שהיה ארגון לוחם, שהיתה לחימה, שהיה מרד. זהו הבלתי מתקבל על הדעת. זה לא היה קרב של מחתרת כלשהי. ==== |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |