בתשובה להאייל האלמוני, 19/04/09 13:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עשיתי את החשבון לפני כמה ימים כדי לראות שהסדר גודל הוא נכון: הנחתי שמחשב טיפוסי צורך 200 ואט והוא פעיל 12 שעות ביום. אחר כך ראיתי שיש בגוגל המרה בין קוט"ש לליטר בנזין ובין ליטר בנזין לקילוגרמים של CO2. התוצאה שקיבלתי היתה באזור, אם כי התוצאה של 131ק"ג נשמעת כסוג התוצאות שעוזי ו היה מוחה נגדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קוט"ש אחד הוא שווה ערך פחות או יותר לקילוגרם אחד של פד"ח אם החשמל מיוצר מפחם, בערך לחצי קילו אם הוא מיוצר מגז טבעי. בתמהיל הדלקים הנוכחי של חברת החשמל סביר להניח שמדובר על קצת פחות מקילו (נניח 850 גרם). מכאן נובע שהמחשב שאתה מדבר עליו ייצר בערך שני ק"ג ביום. כמובן, הצריכה של המחשב שונה מאד כאשר אתה משתמש בו למשחקים בגרפיקה תלת ממדית באיכות HD או כאשר אתה גולש באייל או משאיר אותו לעמוד במסך כבוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנתי את הטבלה כאן http://www.carbontrust.co.uk/resource/conversion_fac... אבל נראה לי שכתוב שמדובר בכ300 גרם CO2 ל קוט"ש עבור פחם, ועבור הרשת עצמה כ500 גרם. בכל אופן, הסדר גודל יצא לי כ200 ק"ג לשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הדו"ח האמריקאי הזה: יצור של 1,881,571 גיגה ואט / שעה הביא לפליטת 1,787,910 אלפי טונות של פד"ח, כלומר כ-950 גרם לקוט"ש. הנתונים האלה הם מלפני עשר שנים כך שהיום אפשר לצפות ליעילות קצת יותר גבוהה - אולי 900 גרם לקוט"ש. לגבי גז טבעי יוצא שם כ-600 גרם לקוט"ש - היום בטח 500-550. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההבדל בצריכה הוא בגלל המסך? האם לגבי רכיבים אחרים (מעבד ודיסקים לדוגמה) יש הבדל משמעותי בצריכה בשימוש מול חוסר שימוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי: כן. לגבי המעבד: ר' גם תגובה 508485. בדיסק יש פלטות מסתובבות וראשים קוראים שמוחזקים מעט מעל הפלטות. הראשים צריכים להיות מספיק קרובים כדי שההשהיה לקריאה או כתיבה תהיה מינימלית. עצם הסיבוב של הדיסקים עוזר לראש "לצוף" על שכבת האוויר שניתזת מפני הדיסק. לכן צריך להזיז את הראש הצידה לפני שמפסיקים את סיבוב הדיסק. אפשר "להחנות" את הראשים ולהפסיק את סיבוב הדיסק. ייקח לדיסק קצת זמן להגיב אח"כ. כמוכן העצירה וההאצה שוחקות את הדיסק במקצת. לכן משתדלים לא לעשות את זה יותר מדי (לדוגמה: לא יותר ממליון פעמים). כמובן שלפעמים כדי לחסוך אנרגיה הורסים בטעות כמה דיסקים: (בניגוד לכותרת לא היה מדובר שם על באג של אובונטו אלא על הגדרות טפשיות של היצרן. כמובן שמאז לא סומכים על היצרנים בנקודה הזו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במעבדים מודרניים (נניח מהשנתיים-שלוש האחרונות) יש הבדל משמעותי - כאשר הם לא פעילים הם נכנסים למצב של צריכה נמוכה ואפילו כאשר הם פעילים הם עשויים לפעול לא בתדר המקסימלי שלהם אם העומס לא מלא, ובכך הם מצמצמים את הצריכה. לגבי דיסקים - בדרך כלל יש לך אפשרות להגדיר שאחרי כך וכך זמן ללא שימוש המחשב יעצור אותם ואז כמובן יש הבדל; כל עוד הם מסתובבים לא נראה לי שההבדל משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי דיסקים, יש גם את האפשרות האחרת של SSD. כיום הם עדיין הרבה יותר יקרים, אבל מתקרבים כבר לסדר גודל סביר. באחת המערכות שאנחנו מוכרים יש דיסק של 160GB (למיטב זכרוני) או אפשרות להחליפו ב"דיסק1" SSD בנפח 32GB שעולה לפחות פי 2. הם צורכים פחות חשמל וברוב המקרים מהירים יותר. אם כי לא לגמרי ברור איך צריך "לאכול" אותם: פעולת הכתיבה אליהם מתנהגת "מוזר". לא תמיד ברור עד כמה הם יודעים להגן על עצמם ביעילות משחיקה בשל כתיבה (wear leveling). וכמובן: אין בהם חלקים נעים. 1 מרכאות כפולות, מכיוון שבהתקן החדש כבר אין יותר דיסק מסתובב. אולם אותו ה"דיסק" שאנחנו מתקינים מגיע בצורה של דיסק 2.5" רגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כונני ה-SSD הם אחת ההתפתחויות המסעירות בתחום החומרה ב-20 השנים האחרונות. ככה לפחות הרגשתי כאשר קראתי שה-seek time שלהם, האוייב הגדול של הרבה ישומים (ושלי באופן אישי), הוא רקms 0.3. אבל מאז, ככל שאני קורא על זה יותר אני מבין פחות את סטטוס הביצועים שלהם. אגב, בנושא הקריאה, נדמה לי שיש ב-SSD מנגנון למיפוי משתנה של הכתובות בדיסק, כדי לפזר כמה שיותר את אזורי הכתיבה בו. הסיבה לכך היא שלמרות שאין בהם חלקים נעים, נכון להיום, כתיבה חוזרת באותם מקומות מבלה אותם מהר באופן יחסי לדיסקים רגילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתקנים הללו יש בקרים עם תוכנה (קושחה?) מתוחכמת למדי שעובדת קשה על פיזור הנזק. לצורך כך ההתקן שומר בצד בלוקים נוספים ובשעת הצורך מחליף בלוקים פגומים בבלוקים מהמחסן. לחילופין יש אפשרות לדבר איתם ישירות ולממש בעצמך את הסיבוך הזה (לדוגמה: ע"י http://en.wikipedia.org/wiki/Log-structured_file_sys... (מערכת קבצים שכל הזמן כותבת שינויים רק בקצה )) עוד מאמר טכני למדי, מנקודת המבט של מי שנמצאים קצת מעל ההתקן עצמו ומנסים להבין איך לעבוד איתו הכי טוב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. נכון להיום, האם היית ממליץ לרוכש מחשב ביתי חדש להרכיב את מערכת ההפעלה על כונן SSD (ואת השאר על כונן רגיל עקב המחיר), או שחבל על הטירחה והכסף, שכן שיפור הביצועים אינו משמעותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה נדרש שיפור ביצועים במערכת ביתית? על איזה צוואר בקבוק אתה מדבר? מספיק בשביל להצדיק את הסיבוך בחלוקת ההתקנה לשני דיסקים שונים? ברור שזה אפשרי, אבל פשוט יותר מסובך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צוואר בקבוק: למשל אידחול המחשב. סיבוך? התכוונתי שמערכת ההפעלה והתקנות לא גדולות תהינה על C וכל השאר על D (כלומר בProgram Files שב-D). זה מצב די סטנדרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הקרביים של מערכות חלונות, אולם העיכובים הגדולים לתהליך האתחול לא נגרמים מהמעבד או הדיסק אלא מכל מיני "דברים דביליים". לדוגמה: דרייברים מיותרים שמנסים לבדוק אם צריכים אותם. מצד שני, לפחות חלק מתהליך בחלונות סובל ממקבול יתר: יותר מדי תהליכים שמנסים לרוץ ביחד. שני מניח ששם הגישה לדיסק וזמן המעבד הם צוואר הבקבוק. מעניין אותי אם יש בחלונות משהו שמקביל ל־boothchart |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי משהו מקביל לbootchart בWindows. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |