|
||||
|
||||
במידה מסויימת אתה צודק. במידה אחרת לא, ואני אתייחס דווקא אליה. כפי שאני מבין, רוח החוק כרגע היא כזו: "אם אתה מתאים לשירות בצה"ל, באפשרותך לשרת בו, או להמנע מכך בתמורה לתשלום קנס". הקנס הוא כל אותן פעולות שהמדינה נוקטת כנגד המשתמטים. אגב, נדמה לי שרוב ה"רדיפות" כנגד משתמטים מבוצעות על ידי גופים שקבעו מדיניות זו באופן עצמאי (גם אם הם כפופים פורמלית או אפילו מעשית למשרד ממשלתי כלשהו, על ציד המשתמטים החליטו קובעי המדיניות הפנימית ללא התערבות חיצונית). |
|
||||
|
||||
אז זהו, שלא. רוח החוק ולשונו הן ''אם אתה מתאים לשירות בצה''ל, חובתך לשרת בו.'' על השאלה האם אתה מתאים לשרת בצה''ל או לא, יש סמכות מוגדרת וחוקית (וקריטריונים מוגדרים) שהיא, ורק היא, מוסמכת לענות. הקביעה ''למרות שהגורמים המוסמכים קבעו כי אינך מתאים לשירות בצה''ל, אני יודע יותר טוב מהם שאתה למעשה כן מתאים לשירות בצה''ל''. היא קביעה יומרנית ושרלטנית (אלא אם כן ידוע לך, בוודאות, שאדם קיבל פטור ע''ס מצג שווא, ואז אתה מוזמן להביא את המידע בפני הגורמים המוסמכים אשר יטפלו באותו משתמט ע''פ דין). הפגיעה באדם ע''ס אותה קביעה (בין אם מדובר בהטחת כנויי גנאי ובין אם מדובר במניעת פרנסה, וכל מה שביניהם או מעבר להם) אינה ראויה ואינה לגיטימית. כאשר (אבל לא רק) היא באה מצדם של של גופים ממלכתיים או כאלו המתוקצבים ע''י המדינה היא בנוסף לכך גם בלתי חוקית. |
|
||||
|
||||
רוח החוק במובן המשפטי היא אכן כשכתוב בהודעתך. אני מתעניין דווקא ברוח המחוקקים, ואני בכוונה משתמש בביטוי אקראי זה ולא ב"רוח המחוקק", שודאי יש לה משמעות מקובלת שאיני מודע לה. המחוקקים הם מבחינתי לא מי שכתב את החוק, אלא קודם כל בעלי השררה (הרשות המבצעת, כולל הצבא עצמו) כרגע, ואחריהם בסדר יורד כל בעלי המניות במדינה, עד האזרח הקטן שעוקף בתור וצועק על הנעקף "משתמט סמולני, צבא עשית?!". אביא דוגמא פשוטה מתחום התחבורה: החוק מציין מפורשות איסורים שונים על תנועת רכב דו גלגלי בכביש, איסורים שאני וכל בעל קטנוע אחר מפירים באופן קבוע מול ניידות משטרת התנועה, לא בחירוף נפש אלא בידיעה שלא יאונה לנו כל רע. ההגות המשפטית כבודה במקומה מונח, אבל המציאות היא שהשוטרים (עד המפכ"ל מבחינתי, וגם הדרגים האזרחיים שמעליו) לא מתייחסים לעקיפה מימין של קטנוע כעבירה, ולכן היא אינה כזו דה-פקטו. אני חוזר לענין עצמו: "למרות שהגורמים המוסמכים קבעו כי אינך מתאים לשירות בצה"ל, אני יודע יותר טוב מהם שאתה למעשה כן מתאים לשירות בצה"ל" אינה קביעה יומרנית ושרלטנית, בניגוד למה שכתבת. למה? כי כשמהחוק נעשה חוכא ואיטלולא, הכפופים לו מתייחסים אליו בהתאם. רוב המשתחררים על רקע נפשי לא עומדים באמת בקריטריונים הפסיכיאטריים הרשמיים הנדרשים מהם. איך ומדוע נוצר מצב זה, ומדוע הוא אינו מטופל לכאן או לכאן- אשמח אם תסביר לי, אבל כדי לשכנע אותי שהתיאור שגוי, ושבעלי אות ה"משתמט" ברובם מואשמים לשוא, ושבאמת אינם כשירים לשירות באופן המקורי אליו התכוון המחוקק- כדי לשכנע בכך אותי ואת החושבים כמוני תזדקק לאותות ומופתים כבירים. זה אומר שלדעתי (ודעתי במקרה זה קולעת כנראה לדעתם של רודפי המשתמטים) החוק אינו ממומש כראוי ורבים מנצלים פרצות בו. מי שחושב שמצב זה פסול, אך לא מצליח לשנות את החוק עצמו- מנסה לפחות להרתיע את הפורצים בגדר מלעשות זאת. אותו "מי שחושב" יכול להיות כל דמות כולל ראש הממשלה עצמו, בהתחשב במצב הפוליטי הנהוג במקומותינו, ובודאי כל מי שתחתיו בהיררכיה, ממפקד חיל החינוך ועד מנכ"ל רכבת ישראל. כתבת "אתה מוזמן להביא את המידע בפני הגורמים המוסמכים אשר יטפלו באותו משתמט ע"פ דין", אבל ברור לך שלא אוכל באמת לעשות כן. מה שמספיק כדי להרשיע אדם בהשתמטות מבחינתי, לא יהיה כזה בבית המשפט. מכיון שכך, הפגיעה באדם ע"ס אותה קביעה (נניח ואני חושב שהוא ראוי לעונש) היא מבחינתי לגיטימית לחלוטין. אם אני משוכנע שאדם כלשהו הוא מאפיונר, גם אם הוא מסתובב חופשי (דהיינו לא הורשע בבית המשפט ולכן חף מפשע מבחינת החוק), אני בהחלט אנסה לפגוע בו בדרכים בהן אוכל ובמידה המתאימה, כתחליף לעונש שאני חושב שהיה צריך להשית עליו. הבירוקרטיה של החוק לא קדושה בעיני. דיסקליימר: לו ידעתי אז מה שאני יודע היום, הייתי גם אני משתמט מצה"ל. |
|
||||
|
||||
ונגיד ונאמר שיחס המשתמטים:מושמטים הוא כמו שאמרת באחת התגובות (אני למשל סובר שהוא הרבה פחות, אבל לשנינו אין דרך ממשית להוכיח זאת), מה שאתה אומר בעצם הוא ששפיכת התינוק עם האמבטיה - כלומר, שהמושמטים ששנינו מסכימים שלא יכולים לשרת יאכלו אותה - היא גם כן ביטוי ל'צדק העממי' שבשמו אתה מדבר, ש'לוקח את החוק לידיים כשאות החוק מתה'. כלומר, אם יש משתמטים, אז למען הצדק מותר להקריב את המושמטים. אם יש בעיר גנב או 10 גנבים, צריך להטיל על העיר עוצר. אף אחד לא שם לב לנקודה הזאת, שכך או כך האפליה (שאני מסכים איתך שהיא גם 'עממית' ולא רק מוכתבת מלמעלה) פוגעת בסופו של דבר באלה שהושמטו בגלל סיבות אמיתיות. כנראה מבחינת הטריבונל העממי שלך, "כשחוטבים עצים עפים שבבים". |
|
||||
|
||||
למה לפנות לרוח החוק כשאפשר לפנות ללשונו המפורשת? מי שעובר על הוראות חוק שירות בטחון עובר עבירה פלילית שעונשה עד שנתיים מאסר (ובמקרים מסוימים - עד חמש). כלומר, רוח החוק היא - אתה צריך לשרת אלא אם הוכחת במידה שמספיקה לנו1 שאתה לא יכול לשרת ואז ניתן לך פטור משירות או שירות מותאם. היה ומסרת מידע כוזב כדי להמנע מכך - נוכל להעמיד אותך לדין פלילי. ואם כבר בענייני חוקים, ו"רוח המחוקק"2, אולי שווה לבחון גם את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שקובע במפורש הן איסור על הפליה מטעמי שירות במילואים והן איסור על דרישת פרופיל צבאי ושימוש בו (בסייג לגבי השב"כ והמוסד). 1 "לנו" כלומר, לגופים הרלוונטים המנויים בחוק, ולא "לנו" במובן של "כל אזרח ישראלי שאכפת לו, כולנו רקמה אנושית אחת חיה". 2 ו"רוח המחוקק" האמיתית, זו שמתבטאת בחוקים ממש, ולא בשליחת הודעות לתקשורת. |
|
||||
|
||||
באופן כללי, תשובתי לדורון הגלילי מכילה גם את תשובתי לטענתך. אבל בתמצית- אני (ככינוי גנרי לרודפי המשתמטים, שהם לא באמת אני) רואה במו עיני את החוק בנושא הופך לאות מתה ומבוזה שאין מתייחסים אליה. אם אין דין ואין דיין, אני מחליט לעשות דין לעצמי ולנסות להעניש את פורעי החוק במקומן של רשויות החוק האימפוטנטיות. |
|
||||
|
||||
אם אין דין ואין דיין, מה אכפת לך מרוח המחוקק? תגיד שאתה ("אתה" הגנרי, כמובן) עושה מה שאתה רוצה, מפלה בניגוד לחוק ולא ממש מתעניין במחוקק או ברוחו. |
|
||||
|
||||
אם החוק עצמו ישונה, ומעתה כל אדם שמכריז על עצמו כבלתי ראוי לשירות ישוחרר- אני הגנרי אפסיק את אפלייתי הנ''ל. לא מדובר כאן באדם (או גוף) שמחליט להפלות על רקע טעם אישי (''אני לא אעסיק חרדי שלא עשה צבא כי זה מעצבן אותי שהם מקבלים פטור בלי סיבה'') אלא על רקע נאמנות לערכים ש(היו פעם)בקונצנזוס (''מי שצריך לעשות צבא לפי החוק אך מתחמק מכך הוא פושע''). לא הייתי מקבל לעבודה סרסור, גם אם המשטרה לא מסוגלת או מעוניינת מסיבותיה לעצור אותו. אם תמוסד הזנות ורעיית זונות תהיה למקצוע לגיטימי כמו מכירת כרטיסי לוטו, הדבר עשוי להשתנות. |
|
||||
|
||||
איך בחירה בערכים מסוימים על פני אחרים היא לא עניין שבא על רקע של טעם אישי? ואם אני מבינה נכון את התגובה שלך, אתה חושב שמעבידים לא צריכים להעסיק "פושעים" (אגב, עבירה שעונשה עד שנתיים מאסר, שזו העבירה ש,בגדול, אנחנו מדברים עליה, היא לא פשע). אז זה כבר משהו אחר - אנחנו חורגים מהדיון על אנשים שוויתרו על השירות/השירות ויתר עליהם, ועוברים לדיון בדבר השאלה איזה יחס צריכים לתת פרטים בחברה לאנשים שעברו על החוק. אגב, שים לב לאירוניה - אם אתה מחליט להעסיק או שלא להעסיק אדם בגלל שירות המילואים שלו, אתה עצמך עובר על החוק, מה שאומר שאתה - לגישתך - לא יכול להעסיק את עצמך. או משהו. |
|
||||
|
||||
מותר לי להחליט שבעסק שלי לא יעבדו אנשים שנולדו ביום שלישי? |
|
||||
|
||||
אם אתה מעסיק פרטי - למיטב ידיעתי כן. |
|
||||
|
||||
נראה לי ששאלה רלוונטית יותר היא אם מותר לחברה ממשלתית להחליט שאצלה לא יעבדו אנשים שנולדו ביום שלישי. |
|
||||
|
||||
(אגב, כשרוב האנשים שאינם משפטנים אומרים 'פושעים', הם לא מתכוונים בהכרח 'אנשים שעברו עברות שלפי סדר הדין הפלילי מוגדרות כעברה מסוג פשע'.) |
|
||||
|
||||
אנקדוטה אישית: בכיתה ב' זכיתי פעם בכינוי זה מפי ילדה, לאחר שהוצאתי דבר קללה מפי. באותה התקופה הבאתי פעם לביה"ס צעצוע מקפץ בדמות צפרדע. מה שקרה מתואר בתגובה 302272 . לפני כשנתיים שלח לי חבר קישור לידיעה על התפוצצות מטען סמוך למכוניתו של הבחור, שהינו אחיה התאום של הילדה ונמצא באותה תקופה במעצר בית. הוא יצא ללא פגע. בתקופה ההיא האחות היתה האדם היחיד שהעז והצליח להכותו. היום היא אחות רחמניה והוא מנהיג את המשפחה, שכבר אז היתה ממובילי הפשיעה בעיר. |
|
||||
|
||||
1. השתמשתי במילה 'פשע' במובן ההדיוטי, כפי שכתוב בתגובה 508408 2. לגבי האירוניה: קודם כל, אבחנה משעשעת. אבל לא טענתי שכל עבירה על החוק שלדעתי בוצעה מחייבת אותי לצאת כנגד מבצעה. אני טוען שבהינתן: א. ידוע לי בבטחון שאדם ביצע עבירה. ב. בגלל פירצה בחוק או חוסר יכולת אכיפה התחמק אותו אדם מן העונש, אז לגיטימי מבחינתי לשלול ממנו מה שביכולתי לשלול, במידה סבירה (לכלוא אותו אצלי במרתף שנתיים כעונש מאסר- לא סביר). כחלק מעבודתי אני בודק דו"חות מעבדה של סטודנטים. הובהר לי (ולשאר הבודקים) שאישום סטודנט בהעתקה הוא פרוצדורה מסובכת ובעייתית, ושרצוי שלא ננקוט בה לעולם. לעיתים אני נתקל בדו"ח של סטודנט שבבירור הועתק כולו (בניגוד לחלקו). אני נוהג לבדוק את אותם דו"חות באופן מחמיר ככל יכולתי, והודיע לבודקים אחרים שישימו לב אם הדבר הוא מנהג קבוע אצל אותו סטודנט. משפטית, אני עצמי עובר עבירה, אבל אני לא חושב שכשל של המערכת צריך לאפשר לרמאים להצליח, ובכך גם לפגוע בישרים. למרות זאת, אני מזכיר שאני לא מגן בדיון על העמדה שלי עצמי, שהיא שונה מזו שאני מציג, אלא על זו של רודפי המשתמטים. אני פשוט חושב שגם דעתם לגיטימית, בניגוד למה שכתבו פה כמה מגיבים אחרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |