|
||||
|
||||
אין הגבלה טריטוריאלית, כך שאתה יכול להיות ארגון טרוריסטי, אני מניח, גם אם אתה יושב בחו''ל. צה''ל פועל מכוח חוק ישראלי. הוא פועל בשטחים כאשר מבחינה ישראלית החוק הישראלי מסדיר את פעולתו (לכן אפשר למשל לעתור לבג''צ כשהוא הורס בתים בשטחים), ומבחינה בינלאומית הוא כפוף לכל מיני הסדרים בינלאומיים של דיני מלחמה והגנת אזרחים בשטח כבוש. |
|
||||
|
||||
אינני משפטן ואני חסר כל השכלה בתחום. אבל לדעתי צה''ל פועל בשטחים על פי החוק הצבאי ותושבי השטחים נשפטים על פעולות טרור על פי החוק הצבאי החל באזורי כיבוש. צה''ל אכן פועל על פי חוק ישראלי אבל באזורים שיש אי בהירות ,והתנגשות בין שני מערכות החוקים, אף אחד לא נוגע אפילו לא בג''ץ. לכן תושב השטחים יכול לעתור לבג''צ .בג''צ יכול לקבל את החלטתו ,והמושל הצבאי בשטח יכול להחליט לפי שיקול דעתו בטענה שיש שיקולי בטחון (מסך עשן שאף אחד לא יכול לחדור) וזאת בניגוד להחלטת בג''צ. המקרה של גרוש התושבים בדרום הר חברון הוא רק דוגמא אחת לכך. |
|
||||
|
||||
"החוק הצבאי" = המושג לא ברור לי. אם אתה מתכוון לפקודות הצבא לחייליו, הרי שהן חקיקת-משנה ישראלית (כמו כל תקנה ששר כלשהו מתקין). הכפיפות של צה"ל לבג"צ מלאה ומוחלטת, ואם צה"ל יסרב לבג"צ – עניין בלתי-נתפס לחלוטין – האחראים לכך צפוים אישית לעונשים ואמצעי כפיה למיניהם. ישנה חקיקה החלה בשטחים, והיא המשפט ששרר בהם לפני כניסת צה"ל (עירוב של דין מנדטורי וירדני), בתוספת שינויים שמותר לצה"ל לחוקק שם (כלומר המפקד הצבאי רשאי לחוקק במקרים מסוימים חקיקה מקומית). חקיקה זו היא אקט חקיקתי ראשי ביחס למערכת המשפט בשטחים (בדומה לחוק של הכנסת בישראל), אבל היא נשארת אקט מנהלי ישראלי רגיל כלפי המשפט הישראלי, זאת מכיוון שהיא בוצעה מכוח סמכות חוקית ישראלית. מסיבה זו, כאשר הצבא מבצע אקט כלשהו, הוא יכול להיבחן במשקפי בג"צ ביחס לסבירות שלהן, פגיעתן בזכויות האדם וכן הלאה. בה בעת, במקרים מסוימים מותר לצבא לפעול בתור "הממשלה" ו"הכנסת" ו"בתי המשפט" של השטחים, גם מבחינה מקומית ובינלאומית. זה קורה אם לצבא ניתנת סמכות כזו, לפי הדין הקיים בשטחים או לפי סמכותו של צבא כובש בדין הבינלאומי. מכוח זה צה"ל מוסמך לשפוט, או לשמור על הבטחון, להפקיע שטחים ולסלול כבישים, ועוד. טוב, דוגמה כי זה באמת נושא מסובך. נניח שהחוק הבינלאומי מאפשר לצה"ל לחוקק בשטחים ככל העולה על רוחו. ואז הכנסת מחוקקת חוק שאומר: "צה"ל לא יטיל ולא יבצע עונשי מוות בשטחים". במצב כזה, אם צה"ל יבקש לחוקק חוק המטיל עונש מוות, הוא אמנם יהיה רשאי לעשות זאת מבחינת החוק הבינלאומי, אבל אם הוא יעשה כן, הוא יבצע פעולה שאסור לו לעשות מבחינת ישראל – כי צה"ל, גם בפעולותיו בחו"ל, חייב בציות להוראות של המשפט הישראלי. התוצאה תהיה שאפשר יהיה לבטל את פעולותיו בבג"צ. |
|
||||
|
||||
האמת שגם לי ממש לא ברור מהו ה"חוק הצבאי" וכמה שאלות: 1)תושב שטחים ביצע עברה ביטחונית הוא ישפט בבית משפט צבאי תחת שופט צבאי והשאלה תחת איזו מערכת חוקים? (בשני העובדות הראשונות אני בטוח בשרותי הצבאי לפרקיו השונים יצא לי ללוות עצירים ביטחוניים למשפט,נדמה לי שהם נשפטו שם תחת מערכת חוקים צבאית ,לא ברור לי מהי אותה מערכת ומהו התוקף המשפטי שלה) 2)תושב שטחים ביצע עברה פלילית איפה הוא ישפט ותחת איזו מערכת? 3)האם עתירה לבג"צ הקוראת לשוויון זכויות מלא לתושבי השטחים מתוקף כפיפותו של צה"ל לחוקי המדינה ,תעבור אי פעם ? |
|
||||
|
||||
הדין החל בשטחים הוא הדין שחל בשטחים לפני כניסת צה"ל, בתוספת חקיקה חדשה של צה"ל. הדין שהיה לפני צה"ל הוא שילוב של הדין המנדטורי והירדני (לאחר 48 המשיך לשרור הדין המנדטורי, ועד 67 הירדנים ערכו בו שינויים שונים). במסגרת זו קיימות בשטחים אותן תקנות ההגנה לשעת חירום שהיו בישראל ב-1948. חלקן בוטלו מאז בישראל, אולם בשטחים הן עדיין חיות במלואן. דומני שהן המאפשרות את העבירות הבטחוניות, ומכוחן שופטים השופטים הצבאיים. 2. אינני יודע מי מבצע את השיפוט הפלילי והאזרחי בשטחים. אבל הוא מתבצע מכוח אותה מערכת דינים. אני מניח שהשיפוט מבוצע גם הוא על ידי הצבא, אבל אין לי מושג. קבל ציטוט מאהרן ברק על מערכת הדין בשטחים: "יהודה ושומרון מוחזקות על-ידי ישראל בדרך של תפיסה צבאית או "תפיסה לוחמתית" (BELLIGERENT OCCUPATION). באזור הוקם ממשל צבאי, אשר בראשו עומד מפקד צבאי. כוחותיו וסמכויותיו של המפקד הצבאי יונקים מכללי המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה צבאית. על-פי הוראותיהם של כללים אלה, כל סמכויות הממשל והמינהל מוחזקות בידיו של המפקד הצבאי. סמכויות אלה יש שהן יונקות מהדין, אשר שרר באזור בטרם התפיסה הצבאית, ויש שהן יונקות מחקיקה חדשה, שהוחקה על- ידי המפקד הצבאי. במקרה הראשון מפעיל המפקד הצבאי סמכות שלטונית מקומית קיימת. במקרה השני מפעיל המפקד הצבאי סמכות שלטונית חדשה. "בשני המקרים גם יחד חייבת הפעלת הסמכות לקיים את כלליו של המשפט הבינלאומי הפומבי, שעניינם תפיסה לוחמתית, ואת עקרונותיו של המשפט המינהלי הישראלי, שעניינם שימוש בסמכות שלטונית של עובד ציבור. "נמצא, כי קיומה של סמכות שלטונית על-פי הדין המקומי - כגון, הסמכות להפקיע מקרקעין לצורכי ציבור - אינו לא תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק לפעולה שלטונית באזור הנתון לתפיסה צבאית. אין זה תנאי הכרחי, שכן בהעדר סמכות שלטונית מקומית רשאי הממשל הצבאי להעניק לעצמו סמכות שלטונית חדשה, ובלבד שהדבר אפשרי על-פי כללי המשפט הבינלאומי, שעניינם תפיסה לוחמתית. אין זה תנאי מספיק, שכן אפילו קיימת סמכות שלטונית מקומית, הרי הפעלתה של סמכות זו, הלכה למעשה, לא די לה שתיעשה על-פי כללי הדין המקומי, אלא חייבת היא לעלות בקנה אחד עם כללי המשפט המינהלי הישראלי ועם כללי המשפט הבינלאומי, שעניינם תפיסה לוחמתית." 3. שוויון: באיזה תחום להשוות את הערבים בשטחים לישראלים? מדובר בשני תחומי שיפוט ("מדינות") נפרדים. הבעיה המשפטית איננה שוויון, אלא פגיעה בזכויות בנימוק של צורכי בטחון. ברור שאם יש שקט, לצבא אסור להרוס בתים. או שלא הבנתי למה הכוונה. |
|
||||
|
||||
אשר ל 1 ו 2 תודה על המידע.אני בטוח שהוא אינו נחלת הכלל ותרמת בכך לרבים. אשר לשלוש ,אפשר לבדוק זאת לאור סוגיה ידועה והיא בעית הקצאת המים. נדמה לי שאירגון ב"צלם" עסק בכך רבות ללא תוצאות. והשאלה האם בג"צ יעתר לעתירה שתבקש להשוות את מכסות המים המוקצות לאוכלוסיה הפלסטינית והיהודית בשטחים בטענה של שיויון זכויות לפי החוק הישראלי.לאור העובדה שבמדינת ישראל כולם זכאים למכסות מים שוות (תלוי כמובן בסוג השימוש-חקלאות,תעשיה,תצרוכת פרטית). |
|
||||
|
||||
שמחתי לעזור לרבים. :-) 3. האם אפשר יהיה לכפות בבג"צ שוויון מכסות מים גם לממלכה הירדנית? המחויבות שלנו מכוח השליטה בשטח היא לנורמות של זכויות האדם. אני לא חושב שאנחנו מחויבים להשקעה שווה שם. אם הם ירצו לגדל פרדסים, אני מאוד בספק אם ישראל מחויבת לתמוך בכך. אין ספק שהמצב בשטחים מחפיר; אבל זה לא בגלל אי שוויוניות אלא בגלל שישראל מצמיאה עד חרפה תושבים הנתונים לשליטתה, דבר המהווה פגיעה בוטה בזכויות האדם שלהם. ודאי שזה בגיץ. האם נושא המים לא מוסדר גם בהסכמים בין ישראל לרשות? מכל מקום, אני חושב שגם למשפט הבינלאומי הכללי יש מה לומר על חלוקת מים בין מדינות היושבות על אותו נהר (ישראל היא שסכרה את הכינרת ואני זוכר במעורפל שמצב כזה מטיל עליה חובות ביחס ל"יישות" שיושבת במורד הזרם). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |