 |
שלום לך ליאור 1,
קראתי בכעניין ובהנאה את הכתבות השונות שסיפקת בתגובתך על המחזה 'אטום'; רעיון המחזה נתפש בעיניי כאווילי עד גבה גלי, היות ומניפולציה חרדית להשתלטות שיטתית על השמאל 2 הישראלי-יהודי הינה בבחינת רעיון הבל ורעות רוח. המפלגות החרדיות/דתיות אינן צריכות לקדוח כל מניפולאציה אמורה, היות ומוחו של השמאל הישראלי שטוף ואפוף בזכרונות ישראל-סבא ללא כל תקנה, כך שאינני רואה כל צורך בהידוק דרכי הנועם בהם מאולף ומעולף קהל הכבשים השתקן והחילוני בישראל.
המשעשע הוא כמובן שנציגי הציבור החרדי רואים במחזה זה 'מחזה אנטישמי' מזעזע. לשיטתי המדובר במחזה פילושמי מהמעלה הראשונה, אשר מראה ומוכיח באותות ובמופתים עד היכן ניתן להגיע עם סחטנות דתית במדינת 'העגלה הריקה', הלוא היא השטעטל הציוני-ריבוני הדמוקרטי היחידי בעולם, אשר מניח לחמורו-של-משיח מדי פעם לנעור ולמרוד במלכות.
אני כמובן מעדיף את המחזה שיילוק. יצירת אמנות מהמעלה הראשונה.
שלך בברכה
אלכס
1 אני כמובן מעדיף לקרוא בשם הפרטי לאנשים אותם אני מכיר ומוקיר בלבד, ומאחר ואני עפ"ר קורא את תגובותיך בהנאה כללית, הרי שהרשות נתונה בידך לכנותי בשמי הפרטי.
2 הסוציולוג ואיש מדע המדינה פרופ' בנבנישתי הגדיר פעם את השמאל החילוני בירושלים כ'חמשת אלפים אנשים שנעים במשולש סינמטק-בן יהודה והמושבה הגרמנית, מייללים ומקוננים ללא הרף על זהותם התרבותית האבודה, וכותבים על כך בעיתוניהם'. מבחינתי ולשיטתי ניתן להרחיב הגדרה זו לכלל הציבור החילוני/שמאלני במדינת ישראל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש