בתשובה לשוקי שמאל, 30/03/09 13:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ו. אותם ארגונים נסמכים בעיקרם על מספרים שפרסמו הפלסטינאים. אני לא נוטה לקבל גם את המספרים הללו כפשוטם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור אני לא הייתי נותן ערבות בנקאית למספרים הללו, אך מדובר בכל זאת גם בגופים של האו''ם שהפלשתינאים תלויים בהם ולא להיפך ותמיד יש להם את האופציה לא לומר כלום. נוסף על כך הארגון שדיווח על המספרים הבטיח להגיש רשימות שמיות ונאמר לי שהוא אכן עשה זאת. יש כאן אפקט משונה בו כל המערכת הפלשתינית למעט החמאס ומטה, שמה את כל יהבה על תגובת האירופאים. יש להם אינטרס די חזק לא להיתפס בשקרים שניתן להוכיחם. ובנוסף לכל, צה''ל עצמו מספר שהפעיל עוצמת אש גדולה כדי לחסוך בנפגעים, מה שבהכרח מתבטא בנפגעים לא חמושים (וגם בנפגעים עצמיים). הבעיה שלי כאן אינה מוסרית, אלא עם המסקנה המתבקשת שצה''ל אינו ממוקד וממושמע מספיק כדי לבצע הוראות קצת יותר מורכבות כמו גרימת נזק סביבתי באופן מבוקר ומוגבל, במטרה לצמצם את הנזק התדמיתי (למשל לא לירות על מוסדות של האו''ם, לא להסתובב באזורי מגורים ללא מטרה מוגדרת וכן הלאה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מסכים איתך לגבי המיקוד של צה"ל והמשמעת שלו. הדבר העיקרי שחסר לצה"ל זו מרות אזרחית ברורה וידיעת מקומו. אם אתה עדיין עושה מילואים, אני מציע שתשים לב לשיחות -בעיקר לפני השחרור עם מפקד האוגדה ובעיקר כשהוא מתחיל לדבר על "המצב". אתה שומע נפיחות, לפעמים ביקורת מובלעת או אפילו לא מובלעת על הדרג הפוליטי שגובלת בחוצפה. אני מכיר את התופעות הללו מאז שהייתי בסדיר בין 67 ל-70 . חלק מהדברים שציינת נעשו מיוזמות אישיות וחוסר רצון של הדרגים הקובעים לכפות משמעת ברזל מבצעית, גבולות ברורים מה לא עושים וכפייתם על החיילים והמפקדים ביד ברזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושבת שזה הפוך. אם לאונר''א כוונתך, הרי שהמשך קיומו של הארגון הזה נזון מהמצוקה הפלשתינית, והם רק מנציחים את הפליטות. חלק גדול אם לא רוב העובדים בארגונים הללו פלשתינים. למעשה, יש גם אנשי חמאס שהם עובדי הארגונים הללו. ולכן הייתי לוקחת את מה שהם אומרים בערבון מוגבל, אפילו שזה האו''ם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט היה זה ארגון רופאים ללא גבולות שמסר את המספרים הללו. אני לא בא לערוב לאמינות של דיווחי הפלשתינאים או האירופאים. הבעיה היא שבד"כ הם אמינים יותר ממה שבא מכיוון צה"ל. יש איזושהי תבנית קבועה של דיאלוג שהתפתחה: הפלשתינים מניחים את המת לפנינו ואז הישראלים עונים: ""מי יודע מה היה לך בבית? אולי היה לך נשק בבית? אמרו לך לצאת מהבית - למה לא יצאת?". אם רוצים להתנתק מן השיח הזה ומאותם מטורללים שמומחיותם היא להוכיח ששחור הוא לבן ולהיפך, צריך פשוט לנקוט עמדה. אם דוברי צה"ל רוצים שיקחו את דבריהם ביותר תשומת לב, מוטב שילמדו מחדש את יתרון האמת והעובדות ע"פ האינסטנט תגובה ובכלל רצוי שישתמשו יותר בביטוי "לא יודע". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |