|
||||
|
||||
ירדן שלום, נהינתי לקרוא את תיאור חוויותיך העשירות 1 במסעדה האמורה - אך מהו ההסבר למחיר היקר? אם נתייחס ברצינות לדברים שמר לבשן רשם בתגובתו לכתבה זו, הרי שהמדובר במזון לא-כשר. במילים אחרות: מזון שאף רב לא קיבל 'הכשרתו' שלמונים מיותרים. ארוחה דומה עולה במסעדה יוקרתית באירופה כמחצית מהסכום המצויין - דהיינו כ-50 יורו פלוס-מינוס. שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 תרתי משמע |
|
||||
|
||||
אין לי הסבר למחיר היקר. אני יכול רק להכליל את הפרדוקס. יש לי שלוש התרשמויות, אף אחת מהן לא מוכחת, ונדמה שיש ביניהן סתירה: 1. המסעדות בישראל יקרות. פרט למסעדות מזרחיות ושל מזון מהיר, נראה שכל המסעדות בארץ יקרות בהרבה ממסעדות ברמה מקבילה בארצות מערביות אחרות. 2. המסעדות בישראל נוטות להיות די מלאות עד מלאות מאוד, חלק גדול מהזמן. 3. המסעדות בישראל הן עסק לא כדאי במיוחד לבעליו - שוק המסעדות הוא תזזיתי, ואחוז המסעדות המוציאות את שנתן העשירית (ואף החמישית?) נמוך. מן הסתם, התרשמות 2 עומדת יותר מהאחרות על כרעי תרנגולת. אבל גם אם היא שגויה, זה מסביר את הפרדוקס רק חלקית: כאשר מעט מדי אנשים באים למסעדה, הדעת נותנת שהיא תוריד מחירים עד לרמה של אחיותיה בחו"ל - והרי זו רמה שמספיקה לאלו כדי להרוויח - וכך תצליח לשרוד. האם יש סיבות אינהרנטיות לישראל שגורמות למסעדות הוצאות גבוהות יותר, יחסית? יש להניח שלא כשרות, שהרי במסעדות לא-מזרחיות עסקינן, ורובן של אלו לא כשר. |
|
||||
|
||||
מיכאל כבר כתב כאן שמחיר המזון בארץ, באופן כללי, הוא יקר פי שנים-שלושה מהמחיר בחו"ל: תגובה 50510 אם המזון יקר לקניה, גם המסעדה תמכור במחיר יקר יותר. |
|
||||
|
||||
גם הגמביט השווקי של "אם זה יקר יותר - אז זה חייב להיות משובח יותר". תגובה 50634 גמביט זה פונה במיוחד לסנוביות נובו-רישית מהטיפוס הנפוץ במקומותינו - נדמה לי ש"לחם ארז" הינה דוגמא מובהקת לגמביט הנ"ל. |
|
||||
|
||||
בעניין 2. מסעדות בערבים באמצע השבוע מלאות רק אם הן מסעדות חדשות וטרנדיות מאוד. במהלך השבוע הן די ריקות בשעות הערב ובמשך היום הן מוכרות כמעט רק ארוחות עיסקיות שאין מכניסות הרבה כסף אם בכלל. |
|
||||
|
||||
כשהייתי בספרד (1994) היתה שם רשת של מסעדות המתמחה בפאייה בשם "paellador" שמכרה מנת פאייה ענקית בסכום שוה ערך לכ-25 ש"ח. יתר על כן, בבית החולים הצנוע שבו שהיתי (במסגרת חילופי סטודנטים) הגישו פאייה בחדר האוכל באותה אדישות יומיומית שבה מגישים אצלנו שניצלים. אנשים עשירים ממני, שהולכים למסעדות יוקרה, דיווחו לי שמחיר מנת פאייה צנועה במסעדה ספרדית בארץ נכון ל-1994 היה כ-70 ש"ח. ואני לא מדבר על הסנגריה שקניתי בסופר שכונתי בפרברי ברצלונה בכ-8 (!) ש"ח. וחוץ מזה ניתן להשיג שם מזונות שלא קיימים בארץ ונסיונותיי להבין את מרכיביהם זכו להסברים סתומים. מישהו (דובי למשל, נראה לי שאתה מבין באוכל ספרדי) יודע מה זה horchata de chufa? (מין משקה לבן שעשוי כנראה מאיזשהו סוג של אגוזים). |
|
||||
|
||||
חברה בשם "מיאם" 1 משווקת את המשקה הזה באנגליה, ובאתר שלה נטען שהוא עשוי ממיץ ה"צ'ופה" (הפקעת של הצמח Cyperus esculentus - ממשפחת הכריכיים 2), ומקורו הוא כנראה מצרי. הם אפילו מחלקים דוגמיות חינם 3 לאחד מכל 25 ברי מזל. ------- 1 כך עלה מהבירור הקצר שערכתי. יש דבר כזה? 3 |
|
||||
|
||||
אך עם זאת, לפחות בצפון גרמניה מסעדות יפניות הן יקרות ונדירות, ושמורות להזדמנויות חגיגיות במיוחד. דגש מיוחד מושם על לגימת יינות יפניים, החל מ-100 מרק לבקבוק. דומני גם שיפנים אינם חביבים במיוחד על גרמנים רבים, והם רואים בהם תכופות אנשים קרים, מתנשאים ולא ידידותיים. |
|
||||
|
||||
בעוד בארה"ב ובמערב אירופה מחיר החזיר זול, כמעט נחשב למזון של מעמד הפועלים - שכן הוצאות גידולו זולות במיוחד, בארץ, *במקומות רבים* מחירו מאמיר לשחקים, בהרבה יותר ממחיר הבקר. סיבת הפיכתו המלאכותית למעין מזון יוקרה, קשורה בתסביכים של נובו-רישים ישראלים וכאלה, אשר עבורם, ההתרסה שבמזון לא כשר, נחשבת לעניין גדול. האיוולת והתסביך תמיד מוצאת את אלה שמתפרנסים יפה מאד מהעניין. צצו כעין איטליזים שהמכהנים בהם מדברים גבוהה גבוהה, בעלי משקפים אופנתיות, ומוכרים את החזיר ומוצריו ליאפי הישראלי במחירי בתי מרקחת. לתשומת לב הצרכן: מחירו הסיטונאי של החזיר זול להפליא. בארץ מגודל חזיר ומיוצרים שינקנים, פסטרמות ונקניק טוב באיכות משובחת בגליל בעיירות נוצריות כגון מעיליה (מזרחית לנהריה) וכד', שם ניתן לקנותו במחיר ריאלי. אשר למזרע - נצחון הסנוביזם הנבוב ומקסח הכיס, הגם שהאיכות סבירה. בנוסף, רבים מבני העליה הרוסית, לאחר שטעמו מהאוכל הישראלי המשמים ומנוכלויותיו, הבינו די מהר עם מי יש להם עסק, ובלי רעש מיותר פתחו רשתות שווק עצמאיות בהם ניתן להשיג ממיטב מגדי המשקים המזרח אירופים, בצד מוצרי בשר וגבינה מעולים. שאלות לא פתורות נוספות הינם מדוע % 40 מהבשר הכשר המגיע לשוקי הארץ נמצא בבדיקות כלא ראוי למאכל אדם. דומה שעבור רבים, תעודת כשר נתפסת כתחליף להכשר ווטרינרי. כיצד מושג אישור כשר עבור חיות שמתו ממחלות ברחבי הגדה, או כאלה הנמכרות כבקר בעוד בפרוש מקורם לא מזוהה (כלבים? חמורים חולים? לטאות ענקיות?)? כנראה לאלוהים פתרונים. דומה שעם חזיר אתה יודע מה אתה אוכל, ובנוסף, חל לגביו פיקוח ווטרינרי. יוצא שצריכתו הינה לעיתים עניין של פיקוח נפש. |
|
||||
|
||||
ברצוני לשבח במסגרת זו את יין הפינו גרי חצי יבש מרומניה, משהו דה קוטנאר, ובקבוק הוויסקי בסיגנון אירי תוצרת בולגריה, שאינני מסוגל לזכור את שמו (אחרי הכל אלכהל פוגע בזכרון) שרכשתי במיטב כספי, בסביבות מחירו של בקבוק פנטזיה, במעדניה רוסית בשדרות ירושלים ברמת גן. בעזרתם התגברתי על עוגמת הנפש של הביקור בברית המילה של הבן החדש של חברתי לשעבר, על המעצר בעקבותיו ועל חידוש צו ההרחקה, שאוסר עלי להתקרב עליה או אל ביתה מרחק ת''ק פרסאות (מזלי הגדול שביתה נמצא במרחק תק''א פרסאות מביתי שלי. כך, מלבד מרפסת שירות אחת אינני מוגבל בתנועה בו). |
|
||||
|
||||
מה רע בקונפיטורת דובדבנים או תות שדה בולגרית המכילה % 50 פרי, ללא פקטין ושאר מרעין בישין? או בגבינות משובחות מפולין מחלב מלא ועשיר? אחרי הכל מדובר באומנות רקיחת מאכלים, ולא ביצור מחשבי על בעלי מהירות עיבוד של 190 מליארד פעולות בשניה (מהסוג שארה"ב הקלה השבוע את הגבלות המכירה כלפיהן). |
|
||||
|
||||
גבינות משובחות מפולין מחלב מלא? איפה??? שים, לב, אזור הצפון בלבד. תודה. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על "מעדניות רוסיות" אלא על רשתות שווק ומרכולי ענק. אך מעבר לכך אמלא פי מים, שכן א) איני עוסק בפירסומת ב) רק חסר לי להסתבך עם בעלי עניין נזעמים. וכבר היו דברים מעולם, למשל אופטיקנים ששברו לפני כ-20 שנה את הקרטליות ששררה והמחירים המשונים. |
|
||||
|
||||
כן, אבל כרטיס הטיסה מייקר את מחיר הארוחה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |