|
||||
|
||||
כשאני אומר שמדובר על חונטה שלא איכפת לה מהעם (אם כי, באופן אירוני, איכפת לה מאוד מדעת הקהל) אני לא מתכוון לזה שהם שונאים את השבויים שלנו ומתוך רוע לב מחליטים להשאיר אותם בשבי, אלא לכך שהשבויים הם בסך הכל כלי משחק עבורם. לפעמים מועיל לשחרר, לפעמים לא. עסקת רגב-גלדווסר היתה מול החיזבאללה, לא מול החמאס. ההבדלים רבים כל כך עד שההשוואה חסרת תוכן. ישראל איננה מנסה לשמר עימות מתמיד עם חיזבאללה, וכך אין בחטופים כל תועלת. מטרת המלחמה הכושלת בלבנון היתה באופן מוצהר לשחרר את החטופים - ולכן דווקא אם איננו משחררים אותם, המלחמה היתה לכאורה לשווא. מול החיזבאללה צה"ל ושאר המערכות הישראליות כשלו, ובשל כך אנחנו מוכנים לכבד את החיזבאללה (ובפרט את מנהיגו). "הפסדנו ויש לכך מחיר", זו הגישה מול חיזבאללה - וה"הפסד" הוא של כווווולם. מול החמאס צה"ל רק מנצח ומנצח, ותדמיתו בנרטיב שהממשלה בונה לנו היא בזויה יותר. בקיצור, אין דין שבוי אחד כשבוי אחר. אחרת, למה ללכת רחוק? גם את טננבאום פדינו. |
|
||||
|
||||
לגביי אל''מ טננבוים נרמז בעבר שהוא ידע כמה דברים שהשתיקה יפה להם, והיה צריך לדעת מה מהם הוא סיפר לשוביו (ולמנוע ממנו לזמר עוד). |
|
||||
|
||||
כמדומני הוא ישב אצלם מספיק זמן בשביל לזמר די והותר, לא? כלומר שנותר רק הצורך לדעת *מה* הוא סיפר. |
|
||||
|
||||
הנחת היסוד היא שתוך זמן מסויים *כל* שבוי יספר *כל* מה שהוא יודע. אלא אם לישראל היו, כמובן, אינדיקציות שטננבאום *עוד לא סיפר כל מה שהוא יודע*, הרי שהצורך לברר איננו בסדר עדיפויות גבוה. |
|
||||
|
||||
בברדק הצהלי אף אחד לא ידע מה טננבאום באמת ידע. |
|
||||
|
||||
אני משער שאלוף משנה, גם אם במילואים, יודע הרבה מאוד דברים, את חלקם הוא כבר שכח שהוא יודע (ולכן צעדי ההתגוננות של צה''ל יהיו מיותרים), ואת חלקם הגופים הרלבנטים לא יודעים שהוא יודע (ולכן לא יפעלו בהתאם). מעבר לזה, סביר להניח ששבוי לא ייספר את כל מה שהוא יודע, ולו רק מהסיבה שבשביל שהוא יספר צריך לשאול אותו את השאלות הנכונות, לא בטוח שהחוקרים של טננבאום ידעו מה לשאול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |