|
||||
|
||||
כי אני לא יודע איך להשוות רגשות באופן רציונאלי... אבל תמיד אשמח ללמוד. |
|
||||
|
||||
אין לי מחשבה מגובשת. רק חשבתי על כך שהנאורות ראתה את הרציונאליות כבסיס לאחדות האנושות, ואני לא בטוח שזה לגמרי עובד. אפשר, לעומת זאת, לחשוב על התרבות כבסיס משותף, כמשהו שמעצב הן את המחשבות שלנו והן את הרגשות שלנו. ומאחר שג'וד ואתה שייכים לאותה תרבות, יכול להיות שכן מועיל לנסות להשתמש בסמלים תרבותיים כבסיס משותף להבנה הדדית במקום על שיקול דעת ''הגיוני''. השימוש בביטויים רגשיים ובסמלים תרבותיים אינו דווקא מניפולציה וסטייה מההגיון, אלא פנייה לאזור משותף לשניכם. (אני יודע שלא לכך התכוונת ושאין לי הצעה מעשית. סתם מחשבה משוטטת). |
|
||||
|
||||
אני מקבל את האתגר ומנסה לשוטט גם - ואני חש כמי שמשוטט בחושך: אין לי ספק שהשימוש בביטויים רגשיים ובסמלים תרבותיים אינו *דווקא* מניפולציה (לגבי סטייה מההגיון דווקא נדמה לי שכן). אני גם חושב שבני תרבות משותפת יכולים להשתמש בסמלים תרבותיים וברגשות כדי להביע הזדהות, סוג של אחדות, או אחווה ותחושה של שיתוף. אבל למיטב הבנתי, סמלים תרבותיים וביטויים רגשיים אינם כלים שבאמצעותם אפשר להשיג הבנה. כתוצר של "הנאורות" אני גם חושב שג'וד ואני יכולים לקבוע את יעדינו המשותפים באמצעות רגש ותרבות. אבל כשמדובר באמצעים להשגת היעדים הללו נדמה לי שנשיג יותר אם נפעיל דווקא שיקול דעת "הגיוני". האמת היא גם שאני מאבד את בטחוני העצמי כשמציעים לי לדון בדרכים להשגת יעדינו (נגיד הלאומיים) שלא בהגיון. יש לי תחושה שמדברים אלי בתדר רוחני גבוה שאני לא בנוי או לא מוכשר לקלוט. כמובן, זה שאני לא קולט בתדר הזה, לא אומר ששום דבר לא משודר שם. אז אולי בעתיד... |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להיכנס לדיון על זה כי אין לי משהו מיוחד להגיד. אני רק רוצה להבהיר שלא התכוונתי ל''תדר רוחני גבוה'', אלא אולי לסוג של קומון-סנס. נראה לי שיש הבדל בין פעולה ע''פ התבונה, שצריכה להיות מבוססת ומוצדקת באופן לוגי לבין קומון-סנס שהוא תלוי תרבות. |
|
||||
|
||||
טוב, תן לי זמן לעבד את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |