|
||||
|
||||
מה איכפת לי מה יכולים או צריכים הנסיכים? אני חושב שטובת גלעד שליט או שאר אזרחי ישראל לא מעניינת אותם, וזה מספיק לי על מנת לכעוס. מילא אם לא היו "טובים יותר" - הבעיה היא שהם גרועים יותר, בהרבה, מהאדם הממוצע ברחוב. כמו כן, מה בעצם הוא עשה, אם נתעלם מדיבורים? לפי כל מה שנראה מחוץ להצהרות הפוליטיקאים עצמם, נראה שלא נעשה דבר במשך שלוש שנים. אדרבא, לדעתי זה הפוך לגמרי - גלעד עשה בשביל אולמרט יותר ממה שאולמרט עשה בשביל גלעד. גלעד בשבי מאפשר להצדיק הרבה דם, יזע ודמעות. |
|
||||
|
||||
איזה דם יזע או דמעה הוצדקו באמצעות שביו של החייל? איך דם יזע או דמעות מועיל לאינטרס של אולמרט? מהו לדעתך האינטרס של אולמרט, ובמה הוא גרוע מן האיש ברחוב? האם אתה בטוח שהאיש ברחוב היה מסכים לסכן את עצמו בשחרור 450 לוחמי חמאס מדופלמים? |
|
||||
|
||||
''עופרת יצוקה''. זה מועיל כי האינטרס של הממשלה הנוכחית הוא לתחזק מצב נפיץ יחסית, או לפחות ככה נראה לי. |
|
||||
|
||||
"עופרת יצוקה" בא לעולם בגלל ההפגזות על הנגב, לא בגלל שביית שליט. מדוע האינטרס של הממשלה היוצאת היה תחזוק מציב נפיץ? ומדוע - אם זה האינטרס - היא הסכימה ל"רגיעה" במשך חצי שנה? |
|
||||
|
||||
''בגלל ההפגזות'', ''שמונה שנים'' וכל שאר ההסברים הם התעמולה הרשמית. ברור שהטיעונים הללו היו יכולים להסביר מלחמה בכל שלב כלשהוא בשנים האחרונות. לא טענתי שיצאנו למלחמה -בגלל- שליט, אלא להפך, ששליט בשבי עזר להצדיק את המלחמה. האינטרס של הממשלה הוא להחזיק את המצב נפיץ משום שזה מועיל - זה מעודד מלחמות קטנות בשביל צה''ל, זה דוחה כל אפשרות של פיוס גם עם הפלסתינים בגדה, וזה מעורר שנאה בשני הצדדים, אשר מהווה דלק להמשך הסכסוך. ה''רגיעה'' היא בסך הכל חלק מניהול הסכסוך ושליטה על גובה הלהבות - בוודאי שלא נסיון להגיע לפיוס. |
|
||||
|
||||
היפותטית: אני קם בבוקר ונותן סטירה לגיל. הוא מתאפק. למחרת אני נותן עוד סטירה לגיל. הוא עדיין מתאפק. אחרי כך-וכך סטירות נמאס לו. מיד קופץ גיל2 ומאשים את גיל בכך שהטיעון הזה יכול היה להסביר החזרת סטירה בכל שלב מאז תחילת המכות, והאינטרס של גיל הוא להמשיך ולהחזיק את המצב נפיץ. אה, כן, וכמובן שאני מחכה להסבר אודות תפקידם של קסאמים כמעודדי-פיוס. |
|
||||
|
||||
ישראל לא באמת ''התאפקה'', זה עוד ספין של התעמולה הרשמית. |
|
||||
|
||||
כמובן. לא חשבתי אחרת. וגם הפלסטינים לא באמת ירו, ובראשים של הקסאמים שלא באמת נורו היו כרוזי שלום. |
|
||||
|
||||
קשה לי לנהל איתך דיון עם כל הציניות הזו, אני נאלץ לכתוב שתיים-שלוש הודעות במקום שבו לכל אדם אחר הייתי כותב הודעה אחת. אולי נדלג על ההתחכמויות? לא כתבתי מילה על קסאמים, ולכן השנינויות לגביהם קצת עוברות לי מעל הראש...כל מה שרציתי לומר הוא ש"ההתאפקות" היתה חלק מהספין של "כל אומה חפצת חיים ששמונה שנים..." וגו'. במציאות, כחלק ממה שמכונה "התאפקות", צה"ל מחק משפחות שלמות עם פגזי ארטילריה. |
|
||||
|
||||
נו, הקשיים שיש לך לנהל דיון עם כל הציניות, מתבטלים לעומת הקשיים שיש לי להגיב לתעמולה מגובה בחצאי-אמיתות. וכן, זה שלא כתבת מילה על קסאמים בהחלט אומר משהו. |
|
||||
|
||||
לא כל מה שמנוגד לדעתך הוא תעמולה המגובה בחצאי אמיתות. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל במקרה זה לא סותר. |
|
||||
|
||||
האמנם? אם כך, אנא פרט מדוע אתה קורא לזה תעמולה או חצאי אמיתות. |
|
||||
|
||||
כי אני לא רואה שם אחר לכך. אתה מוזמן לשרשור אודות התקיפה ברצועת עזה כדי לקבל סדרת תשובות מפורטות יותר. |
|
||||
|
||||
לפחות תפרט מה החצי האמיתי של דברי, בשביל ההרגשה הטובה :) |
|
||||
|
||||
חצי האמת: ישראל הרגה משפחות שלמות. |
|
||||
|
||||
אני חש (ואולי טועה) שהרבה מהציניות שלך כלפי נובעת מהחשד בכך שאני אטום לסבל אצל הישראלים ועיוור לרשע אצל הפלסתינים, ומשום כך נדמה לי כל הזמן שאתה מצפה ממני לגינויים של משהו שלא ברור לי כל כך מהו. אולם זה מיותר, אינני אטום לבני אדם, ואני מנסה בכנות לא להיות כזה כלפיך בדיון. הדיון עד כה (אפשר להסתכל אחורה בפתיל) הוא על נושא מאוד ספציפי וטכני - על הנימוקים הרשמיים לפתיחת המלחמה. מתוך כך אנו בוחנים את הטענה הרשמית שנשמעה פעמים רבות - כאילו ישראל ''התאפקה'' כך וכך שנים ואז סוף סוף נשבר לנו והגבנו בפראות. אתה המשלת זאת יפה בדוגמא עם סטירות לחי. אני חושב שמשהו בטיעון הזה לא מסתדר. ישראל לא ''התאפקה'' מעולם, תמיד היו להבות משני הצדדים בצורה זו או אחרת. אינני מכחיש את הקסאמים - למעשה, הקסאמים הם חלק הכרחי בדינמיקה - ואינני משמיט במתכוון הצהרות הזדהות עם סבל תושבי הדרום (כמו הרבה ישראלים גם אני ומכרי היינו תחת אש במלחמות ממשלת אולמרט). פשוט, אני לא חושב שזה רלוונטי. לא טענתי שלא היה על מה להתאפק. בוודאי שהיה. הטלתי ספק בעצם ההתאפקות. לטענתי המלחמה יכולה היתה לפרוץ גם חצי שנה קודם לכן או אחר כך - העימות היה באוויר, החלטה אסטרטגית של ממשלת ישראל. בכל נקודת זמן אחרת אפשר היה להשתמש בטיעון ההתאפקות בדיוק באותו אופן, והוא היה שקרי באותה במידה. |
|
||||
|
||||
רק בבקשה - פלשתינים או פלסטינים. לא פלסתינים. |
|
||||
|
||||
פלשתינאים או פלסטינים. והשני עדיף. |
|
||||
|
||||
אמת. קראתי שפלשתינאים משמעו כל מי שישב בארץ בתקופת המנדט, יהודים וערבים כאחד. ופלסטינים משמעו ערביי פלסטין. |
|
||||
|
||||
שוב חצי אמת: העימות הוא החלטה אסטרטגית של ישראל. |
|
||||
|
||||
ובפרט מלחמה מייד לפני הבחירות היא סיכון רציני מהבחינה הפוליטית. הפעם במקרה זה הלך בסדר. בסיבוב הקודם ההנהגה הפוליטית קיבלה נזק רציני לתדמית. אבל פשלה אחת קטנה (טוב: פשלה אחת גדולה) ופתאום כל ההשפעה של המלחמה על הציבור בישראל יכולה להתהפך. לדוגמה: שבי של חייל נוסף. מכיוון שהמלחמה נערכת מייד לפני הבחירות, אין זמן לתקן את הנזקים בדעת הקהל. בחודשיים שלפני פרוץ המלחמה החמאס הלך כל הזמן על הסף מכיוון שהוא ידע שישראל הולכת לבחירות ושהמנהיגות בישראל תעדיף לא לקחת את הסיכון ולהתחיל מלחמה. (הערה: אני בכוונה מתייחס כאן רק לשיקולי תדמית ומתעלם מהמהות) |
|
||||
|
||||
למעשה, זה לא מדוייק לגמרי, אם כי גם לי היו מחשבות בקשר להימור שנלקח כאן. לא צריך להיות בעל דעות חתרניות מדי על מנת לחשוב על כך - כל הפרשנים בתקשורת מייד זיהו את ההשפעה של המערכה על מעמדו של אהוד ברק. עם זאת, כבר בתחילת המערכה היה ברור (נדמה לי שכתבתי על זה אפילו באייל) שמדובר באופרה אחרת לגמרי. את המלחמה אנחנו יזמנו, וצה''ל התכונן אליה זמן רב. עזה סגורה ומתוחמת, וחשוב מכך, מהווה את שדה הפעולה הטבעי של צה''ל כבר שנים ארוכות. אחת מהסיבות שנכשלנו בלבנון הייתה בדיוק זו - הצבא הרגיל את עצמו יותר מדי לאופן הפעולה בשטחים. בקיצור, ה''מלחמה'' הזו הייתה בקושי מבצע, וגם הסיכון היה קטן בהתאם - מה גם שתעמולה מוצלחת המנגנת על פחדים מוטמעים היטב הביאה לנכונות גבוהה בציבור הישראלי לספוג אבידות אצלנו ולאטימות מוחלטת שהגיעה לשיא חדש כלפי אבידות הצד השני. גם שלושה כפרי כנא לא היו עוצרים את צה''ל הפעם. |
|
||||
|
||||
וכל הפרשנים גם זיהו את חוסר השפעתה של המלחמה על מעמדה של קדימה. למפלגת העבודה (אפילו אם היא היתה עומדת כאיש אחד מאחורי ברק) לא היה רוב בממשלה. ושוב: היו הרבה דרכים להכשל כשלון חרוץ במלחמה[*]. בדיעבד כולנו חכמים. לגבי כפר כנא: מכיוון שהוא כבר מוחזר בצורה מלאכותית במלחמה הקודמת, אני נוטה פחות ופחות להתרשם גם מן התעמולה של הצד השני. [*] כשלון חרוץ בעיני הבוחר בבחירות הקרובות |
|
||||
|
||||
לגבי (*): מה, מלבד אבידות כבדות ומשפילות, היה נחשב לדעתך לכישלון חרוץ בעיני הבוחר? הרי די ברור היום, והיה ברור לכל מי שעיניו בראשו, שאף אחת ממטרות המלחמה המוצהרות והמפורשנות לא הושגה. ואף על פי כן המלחמה מותגה עד לבחירות כניצחון והצלחה. נראה שלא נעשתה במלחמה אף פעולה תכליתית מלבד הגנה על כוחותינו ששכבו בשטח, ופצפוץ פלסטינים "מופללים" מהאוויר. בהינתן התעמולה שתוזמרה בתקשורת הישראלית, ה"חוסן הישראלי מול אבדות" נראה כעומד במבחן. אני נשבע שיכולתי לשים לב לזרמים תת-קרקעיים, לסב-טקסט שרומז כאילו למעשה זו אפילו אחת המטרות במלחמת עזה, עוד תיקון למלחמת לבנון שלא העזתי לכתוב אותו בהודעה קודמת בה השוותי בין השתיים - הפעם אנחנו נראה שאבידות לא מפחידות אותנו. הפעם לא נהיה היסטריים, הפעם הנרטיב יוקנה לנו מראש - זו מלחמה, ויש בה נפגעים. כמעט וציפינו להם. אני בספק רב אם פעולה רבת נפגעים (כמו בג'נין בזמן 'חומת מגן') הייתה מצטיירת אצלנו כיותר מכישלון נקודתי, ואין לי ספק (ולא היה לי מתחילת המלחמה המיותרת הזו) שזה לא היה משפיע על ראיית המלחמה כהצלחה בעיני הבוחר. |
|
||||
|
||||
כבר הזכרתי קודם מה היה נחשב ככישלון צורב: חייל נוסף שייפול בשבי. פעולה אחת עם הרבה נפגעים לא מספיקה, למיטב הבנתי: נדרש "טפטוף" של אבדות במספר מקרים שונים (ואם זה מזכיר משהו שמקייוולי אמר, זה כנראה בגלל שהיו לו לא מעט אבחנות נכונות). חוץ מזה, מלחמה זה דבר נורא ואת זה כולם יודעים. מה כן נעשה במלחמה? אנשי החמאס טענו שישראל לא תעז לפתוח במלחמה, והימורם התברר כשגוי. כאמור, לקראת הבחירות הם העלו את קצב וחומרת הטילים ופצצות המרגמה שהם יורים. ואגב: במלחמה הזו למיטב הבנתי ישראל ניסתה להתקדם לאט. כיבוש הרצועה הוא אולי יעד צבאי אפשרי, אולם לא יעד מדיני רצוי. לכן התקדמות איטית נותנת למדינאים זמן לנצל את הלחץ. מהסיבה הזו ישראל לאחר המלחמה החלה להגיב לירי בהשמדה של מנהרות: פעולה סמלית שערכה ברור. ומשאירה מספיק מרחב להסלמה במקרה הצורך. הרבה יותר קל להסלים מאשר להנמיך להבות. |
|
||||
|
||||
חייל שבוי בפעילות מבצעית התקפית של צה"ל אל מול חמאס? אנחנו מדברים על הפעלת סדר כוחות במסגרות די גדולות, הסיכוי לחטיפה נראה קלוש. אתה צודק לגבי הטפטוף, אלא שזה לוקח זמן, ואכן ההתנהלות של ישראל נועדה למנוע את זה הפעם - מבצע קצר יחסית, ללא שהות ממושכת בשטח או פשיטות מסוכנות. איך "מה כן נעשה במלחמה" קשור לטענות או פעולות של אנשי חמאס? ציפיתי למשפט לגבי צה"ל.. |
|
||||
|
||||
כיבוש חלק מהעיר עזה אינו פשיטה מסוכנת. סתם יום (או ליל) טיול. |
|
||||
|
||||
כן, טוב - השרשור לא עוזר לי: יש בו יותר פרשנויות מעובדות, ולגבי האחרונות - הן נראות לי סבירות בהחלט, על אף שלא חשבתי עליהן קודם. |
|
||||
|
||||
לא שזה מאד רלוונטי, אבל אני לא חושבת ש"הם גרועים יותר, בהרבה, מהאדם הממוצע ברחוב". אממה? בניגוד לאדם הממוצע ברחוב, ההחלטות שלהם משפיעות *עלי* (והחלטותיו של האדם הממוצע ברחוב, משפיעות עליו ועל הקרובים לו) ובניגוד לאדם הממוצע ברחוב, הם נמצאים בעמדה בה יש להם כוח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |