 |
"עזה מולידה טרוריסטים בקצב של 50 ליום ובטור גיאומטרי" - וואו! את מתכוונת שחוץ מהמיליון וחצי אנשים, אנשים *סתם*, שחיים שם - נולדים שם, בעזה, בכל שנה, במשך 365 ימים - גם קוינטיליונים רבים של *מחבלים*?
"עזה מולידה טרוריסטים בקצב של 50 ליום ובטור גיאומטרי" - זאת מנטרה או מימרה? או לא זו ולא זו, אלא מחשבה שקולה וצלולה מפי גברת נבונה וזהירה, שעה שמנטרות ומימרות הן נחלתם של כל האחרים?
האם ביצוע פיגוע, פיגוע ש"הצליח" - כלומר, "הצליח" - מנקודת הראות של הוגיו ומבצעיו - פיגוע שמהלכו התנהל בהתאם לתוכנית ונהרגו בו אנשים רבים ככל האפשר - הוא עניין פשוט בעינייך? האם ידוע לך שרק חלק קטן (שעל שיעורו המספרי יש ויכוחים, אך אין ויכוחים על קוטנו היחסי) מכלל הפיגועים המתוכננים יוצא אל הפועל?
כדי שיהיה פיגוע מוצלח, נחוץ מישהו שיתכנן אותו במדוייק, נחוץ מישהו שיבצע אותו בפועל, כלומר - בדרך כלל מישהו שיהיה מוכן להתאבד (עכש"י, הפיגועים שללא התאבדות הורגים פחות, בממוצע), לא רק בהצהרה אלא גם כשהוא כבר בשטח, רחוק ממפקדיו ומפעיליו (בודאי ידוע לך שהיו מתאבדים שהתחרטו בשלב הזה והסגירו עצמם או נתפסו). נחוץ מישהו שיספק את חומרי החבלה, נחוץ מישהו שיודע איך לטפל בחומרי החבלה, נחוץ מישהו שיחבר אותם אל גופו של המחבל, נחוצים - וזהו עניין מסובך מאוד - מספר אנשים שידאגו לכך שהמחבל יגיע אל הנקודה המתוכננת או לפחות לנקודה ובה אנשים רבים שיוכל להתערב ביניהם מבלי שיעצרו אותו קודם, כך שיוכל להוציא לפועל את משימתו.
כדי שפיגוע יצליח נחוצים עוד דברים רבים אבל נסתפק כרגע באלה. גם אם נדמה לך שישנם מאות קוינטיליונים של מחבלים נבונים ובעלי ידע בדרג התכנוני, ועוד אלפי קוינטיליונים של בחורים ממושמעים ונכונים אלי מוות בדרג המעשי - הרי עובדה היא שיחיא עייש, למשל, "המהנדס" - היה רק אחד.
(הערה לא חשובה: ה"מאות" וה"אלפים" אינם הגזמה. אדרבה - נסי לחשב טור גיאומטרי כלשהו כאשר תיארת - קרוב לודאי שהמחשבון שלך, אם הוא מן המודלים הסטנדרטיים, לא יבצע את החישוב הזה. גם אם יבצע את החישוב - התוצאה לא תופיע על המסך, מחמת גודלה)
עכשיו בואי נחזור אל הכתבה המקושרת בתגובה 506412. בואי נעזוב מנטרות (?), נכסים אסטרטגיים, אומץ, "הילת מנצחים", מה גרם לאינתיפאדה וכל שאר מסיחי הדעת שבלבלו אותך - בואי נתרכז לרגע בדבר אחד: ה-60%. האם המספר 60 הוא מספר מאגי? אם כן - מה מאגי בו? האם המונח "אחוז", "%" - החלק המאה - הוא מין לחש קסם בעינייך? אם כן - איזה קסם את מייחסת לו, או מייחסים לו, לדעתך, האנשים המשתמשים במונח זה, בכל תחום שהוא?
בעסקת ג'יבריל שוחררו 1150 מחבלים. המספר 60% לא בא מהאויר - קרוב לודאי שהוא איננו מדוייק, אך הוא משוקלל מנתוני מערכת הבטחון. 60%, פירושם כי מתוך ה-1150, כ-700 מחבלים (690, אם לדייק) חזרו לפעילות והיו מעורבים במותם של ישראלים רבים. האם זהו עניין קל בעינייך? בעיני לא, כלל וכלל לא. החמאס "לא זקוק לאסירים האלה כדי לבצע פיגועים" - על כך יש בינינו הסכמה. החמאס או כל ארגון אחר מסוגו לא "זקוק" ל-X האסירים שבמחלוקת בימים אלה ולא היה צורך גם במשוחררי ג'יבריל כדי להמשיך את עצם מפעל הפיגועים - אבל בעיני סביר להניח כי לולא ה-690 ההם, שכמה מהם טובים מאוד - מצויינים ממש! - במלאכתם - היו *פחות* פיגועים - אולי פחות במידה משמעותית. מה נשמע לך לא הגיוני בזה?
רוצה לומר - מחבלים, "מחבלים", לא במובן המקובל של - "אנשים שנורא שונאים אותנו וישמחו אם נמות", אלא מחבלים ה*מסוגלים לבצע את מלאכתם מאל"ף ועד ת"ו בהצלחה* - מחבלים *כאלה* - *אין* כחול אשר על שפת הים - את טועה בעניין זה, או אולי מושפעת, כרבים אחרים, מן הרטוריקה התקשורתית. מספר העוסקים במלאכת החבלה ובייחוד ב*תכנון* הפיגועים - יש לו חשיבות. לנסיונם, להכשרתם ולתוספת הידע שהם רוכשים במהלך מאסרם בארץ - יש חשיבות. למספר הישראלים העלולים ליהרג כתוצאה מצירוף כל הנתונים האלה - יש חשיבות, ואם אפשר לדאוג שיהיו פחות ולא יותר - רצוי לדאוג לכך (נעזוב עכשיו את האומץ הדרוש ליציאה למלחמה, את שקרנותם של הפוליטיקאים ואת כל המחלקות האלה ונתרכז בעניין של אומדן ערך לעומת מחיר - הרי חוץ מלבוז ולזלזל, יש לך אולי גם איזו כוונה כנה וישרה להוסיף אל זוית הראיה שלך עוד מספר זויות - וזוהי כוונתי שלי, מכל מקום, הן ביחס אלייך, הן - ובעיקר - ביחס לעצמי, והן ביחס לשאר הקוראים והמשתתפים).
ואם אין בעינייך כל חשיבות לכל ענייני הרבה או לא הרבה, יותר ופחות, הדאגה לצמצום שפיכות דמים פוטנציאלית בעתיד וכל כיו"ב - מדוע את בזה ולועגת בעניינו של חייל *אחד* בדיוק - למי שכן מנסים לקחת בחשבון את כל הנתונים, לצרף אליהם הנחות (צר לי, אלה בהחלט לא מנטרות אלא הנחות) ובמידת האפשר להסיק מסקנות?
מכלל דברייך ומנימתם הצלחתי להבין שבעינייך כולם טועים ושבויים, במידה זו או אחרת, בידיהן של אמונות מיסטיות - אבל עדיין לא הצלחתי להבין מה, לדעתך, יש לעשות. אם טענתך היא כי בשלב מסויים ניתן היה להשיב את גלעד תמורת 350 אסירים "לא חשובים" - הרי שמגיגול בכלל ולפי הכתבה המקושרת בפרט, את טועה. המספר 450, כולל השמות הקונטרוברסליים - הופיע בסמוך למדי לתחילת הפרשה, נידון עוד הרבה לפני הקרנבלים הנוכחיים ונדחה (בפרטנות שמית - לא כמספר מעצם היותו מספר) מן הסיבות הידועות.
ותרשי לי לשאול אותך עוד משהו שמסקרן אותי קצת: האם גם בשנים שלפני החזרת אלחנן טננבוים ידעת טוב-טוב-טוב, בדיוק-בדיוק-בדיוק, מה צריך לעשות? האם גם אז לא נותר לך אלא להשפיל מבט ציני ולגלגני אל כל הגמדים הזערוריים שסביבך ולפכור ידייך בייאוש לנוכח טפשותם התהומית?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש