|
||||
|
||||
שעשוע נחמד לשעות הפנאי, לכל המובטלים בהרצליה פיתוח. (הערה זו לא נועדה לפגוע בכותב המאמר, אלא סתם לתת נקודת מבט שונה לגבי הפער החברתי בתקופת משבר כלכלי אדיר.) |
|
||||
|
||||
נו, אז? גם אני לא יכול להרשות לעצמי ארוחה שם. זה אומר שצריך למנוע מאנשים אחרים לאכול שם? |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש טעם רע בלנפנף "הי, הרגע ישבתי 3 שעות במסעדה ועברתי חוויה קולינרית ותרבותית מרתקת" בפני אנשים שיצאו לבלות בדיוק 3 פעמים בשבעת החדשים האחרונים. |
|
||||
|
||||
אז מה תגיד על זה שאייל פלד מספר לנו על החוויות האנטרופולוגיות שלו בפני אנשים כמוני שהיו בחו"ל אפס פעמים בשנה האחרונה? |
|
||||
|
||||
בגלל זה אני לא צופה בתוכנית שלו. אני גם לא קורא את בקורת המסעדות של רון מיברג (למעשה אני לא קורא שום דבר שהוא כותב, אני פשוט לא סובל את סגנון הכתיבה שלו אבל זה לא קשור). בכלל, כשאנשים מספרים לי איזה כיף היה להם במקום או מעשה מסויים, שאני לא יכול להגיע אליו (כי אני לא שייך לאנשי אצולת הזמן הפנוי כמו כותב המאמר) אני פשוט מתעלם ממה שהם אומרים. ובבנין ציון ננוחם. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את עצמי מגיעה בקרוב למקום הנ"ל. אני לא בדיוק יכולה להרשות לעצמי (או אם לדייק, את ה400 שקל האלו אני מעדיפה להוציא על דברים אחרים, ולאורך זמן. עניין של סדר עדיפויוות.) ולא בדיוק אוכלת אוכל לא כשר, ובשרים בכלל. אבל מה? אני לא רואה שום סיבה שבעולם שאני לא אשמע על קיומם של דברים כאלו. סביר מאד להניח, שאת מרבית החוויות שהעולם הזה יכול לספק, אני לא אוכל לחוות. אבל לשמוע עליהם? מדוע לא? גם אל הירח אני כנראה לא אגיע, זה אומר שלא כדאי לי לקרוא על מה שהרגיש ניל ארמסטרונג? אם אני לא נמצאת מחוץ לגבולות הארץ לפחות פעם בשנה, כדאי לי להפסיק לצפות באייל פלד ובנשיונל ג'אוגרפיק? (טוב, אולי זאת לא דוגמא כל כך טובה, אני לא רואה טלויזיה לאחרונה...) יכול להיות שמבחינתך, זהו הדבר הנכון. מצד שני, אפשר לפספס ככה כל כך הרבה! |
|
||||
|
||||
התגובה המקורית הייתה אירונית משהו (משום מה אנשים לא מבינים את ההומור שלי). אייל אלמוני כלשהו דיבר על אליטות כלכליות שמוציאות סכומי עתק על מסעדות ואני בספין שאני מוצא אותו די משעשע התייחסתי לאצולת הזמן הפנוי, אנשים שיש להם כמה שעות לשרוף במסעדה (גם עניין של סדר עדיפויות). בכל אופן אני לא צופה בתוכניוית הטיולים למיניהן של ערוץ 2 כי אני מוצא אותן שטחיות ומשעממות (המעט שראיתי). לכשארצה להרחיב את השכלתי בנוגע למדינה מסויימת (כיעד תירותי, מקום הגירה פוטנציאלי, הכרות עם אדם שמקורו בה או כל עניין אחר), אני אסתמך על מקורות יותר מעמיקים. יש לא מעט דברים שאני לא מוצא זמן מספיק בחיי לעשות (או לעשות כמו שצריך) גם בלי לבזבז מידי שבוע שעה בביקור באירלנד (מתוכה 15 דקות פרסומות ופרומואים, 15 דקות זיוני שכל של המנחה, 25 דקות צילומים שהם לא יותר מגלויות נעות ו5 דקות של שהיו יכולות להיות מעניינות). |
|
||||
|
||||
אבל לפעמים יש הזדמנות נדירה לממש את מה שראית. לדוגמה, אשתי ואני נסענו לירח הדבש שלנו לאיסלנד, בין השאר בעקבות התוכנית של השמן שאבא שלו שולח אותו להסתובב בעולם. היה פשוט נהדר, וכמובן שלא נוסעים נסיעה שכזו בכל שנה. |
|
||||
|
||||
אתמול בערב שודר בערוץ yes+ הפרק הראשון בסדרה שנקראת "נסיעת מבחן" והיא מין פרודיה בריטית על תוכניות "מסע עולמי" למיניהן. בכל פרק שולחים את המגיש למדינה אחרת עם משימות מוזרות שהוא נאלץ לבצע בשלמותן, או שיקבל משימות עוד יותר מוזרות. הפרק הראשון ששודר אתמול היה באיסלנד, והמנחה נדרש לנשק את מיס איסלנד החדשה, לשחק גולף בשלג (מוזר בערך כמו שזה נשמע), לרקוד במועדון שיש בו כלבי ים (זו הפרשנות ההומנית שהוא מצא ל-to go seal clubbing, וטוב שכך), ולערוך הלווייה ויקינגית מסורתית, שזה אומר לשלח גווייה כלשהי לדרכה האחרונה בתוך ספינה בוערת. הפרק הבא יהיה במרוקו. |
|
||||
|
||||
באמת, בכנות, הרגשתי לא נוח לכתוב את הרשימה הזו. משהו מזה מצא ביטוי בה, אני מקווה. זה משפר את מצבי? טוב, לא חשוב. (אף אחד לא כיוון אקדח לראשי. אבל היו לי סיבות, והצדקות... לא חשוב). כשאני אצלה בגיהנום (ושם זה יהיה ארוך, ובלי רוטב סויה בסוף), כנראה בגלל הכשרות, יהיו לי כמה חטאים אמיתיים להרהר בהם. |
|
||||
|
||||
ירדן, אני לא חושב שיש לך סיבה להרגיש רע בגלל המאמר הזה. התגובה שלי התייחסה למה שכתב האיל האלמוני והיא נכתבה בציניות. ראה תגובתי לעלמה העפרונית. |
|
||||
|
||||
אז אני היחיד שמרגיש רע? שייצלה איתי בגיהנום כל האתר הזה. (וחברינו הדתיים יוכלו לומר: אמרנו לכם). |
|
||||
|
||||
כולנו מרגישים רע רוב הזמן, זה חלק מהחויה, קוראים לזה חיים. |
|
||||
|
||||
ואני חושבת שזה ממש מוגזם לכתוב תגובה עם כ''כ הרבה מילים, בהתחשב בכמות האנשים בארץ שלא יודעים לקרוא. |
|
||||
|
||||
צודקת, סליחה. אני מתנצל בזאת בפני כל מי שמוצא עצמו נפגע מהתגובה הקודמת שלי, במיוחד בפני אלו שלא יודעים לקרוא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |