בתשובה לeasy, 03/03/09 13:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"זכות הרוב" היא למעשה זכות נבחרי המיעוט הגדול יותר, ורובם מריטוקרטים בראייתם את עצמם. כל עוד אין חוקה, עדיף שהבג"ץ יהווה כוח נגד "נבחרי הציבור". (הצעה לסקר - האם תהיה חוקה בישראל? ומתי? ) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוקה. היא נכתבת אט-אט, פרק-פרק, באמצעות חוקי היסוד. חסרים בה פרק חיוני על זכויות אדם (ולא רק כבוד האדם) וכן סעיף מפורש בחוק השפיטה והשיפוט המתיר ביקורת שיפוטית על חוקים. בלי הסעיף הזה תיוותר התחושה הציבורת שבית המשפט לקח לעצמו סמכות בלא דין. אולי גם ראוי להגן על כל חוקי היסוד באמצעות רוב מיוחס. זהו, פיניטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כשתהיה רכבת תחתית בתל-אביב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד הבג''ץ מהווה כוח נגד נבחרי הציבור ושומר עליהם שלא יחרגו מסמכויותיהם, שלא ינצלו את כוחם לרעה ושלא ישללו את זכויות המיעוט, זה בסדר גמור. ברגע שהוא הופך לכוח שמתחרה בנבחרי הציבור ובא להחליט ולבצע במקומם, זה כבר לא בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח בין תומכי בג''צ למתנגדיו הוא איפה עובר הגבול הזה. לפוליטיקאים נוח לחשוב או להציג את זה כאילו בג''צ חורג מסמכויותיו ובסופו של דבר, בפועל ישלל כוחו של בית המשפט גם לגבי המשפט הראשון שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדור הבדולח שלי בתיקון אז אני לא יכול להתיחס לנבואה שלך. לו שופטי בג''ץ היו נמנעים מחציית הגבול והתערבות בסמכויות הכנסת והממשלה, לא היתה לפוליטיקאים עילה לקצץ בסמכויותיהם. ההתנהגות של שופטי בית המשפט העליון, לא רק שהיתה שגויה ופגעה בדמוקרטיה, היא גם בטווח הארוך אכן עלולה לגרום לתגובת נגד מוגזמת שתפגע פגיעה יתרה בסמכויות של מערכת המשפט ותפגע בדמוקרטיה פגיעה נוספת. אני מתנגד לשתי הפגיעות בדמוקרטיה, הן של מערכת המשפט והן של המערכת הפוליטית ולא חושב שהחשש מפגיעה נוספת צריך למנוע את תיקון הפגיעה הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי להגיד שבעיני הפוליטיקאים ומתנגדי בג''צ אחרים, החתירה לכך ''שלא יחרגו מסמכויותיהם, שלא ינצלו את כוחם לרעה ושלא ישללו את זכויות המיעוט'' היא עצמה חציית גבול והתערבויות בסמכויות הכנסת והממשלה. הניסיון לסייג את זה הוא מלאכותי ומטבע הדברים נוצרים חיכוכים. מבחינת עקרונות הדמוקרטיה, בג''צ הוא הצד הצודק. (וחבל מאוד שרק בג''צ נאבק למען עקרונות יסוד דמוקרטים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג''ץ לא הסתפק בשמירה על הפוליטיקאים ''שלא יחרגו מסמכויותיהם, שלא ינצלו את כוחם לרעה ושלא ישללו את זכויות המיעוט'' אלא הוסיף והתחיל לקבוע במקומם דברים שהם בסמכותם. אני לא מצליח לראות איך דבר כזה, ''מבחינת עקרונות הדמוקרטיה'', הופך את בג''ץ לצד הצודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב המיקרים הבג"צ נגרר על ידי הפוליטיקאים להתערב. נקח את הדוגמא הבוטה ביותר שנוהגים להביא להתערבות בג"צ בתחום פעולתה של הממשלה - מיגון בתי הספר בשדרות: היתה החלטת ממשלה למגן את בתי הספר בשדרות; להחלטת ממשלה יש מישקל סטטוטורי. הממשלה כנראה קיבלה את ההחלטה כדי להוריד מעל עצמה את הלחץ של התושבים. כנראה שלממשלה לא היתה מראש שום כוונה לבצע את החלטה. ופניה לבג"צ היא אמצעי לגיטימי דל התושבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "נגרר"? מה, אין לו את היכולת להגיד: "לא בתחום שיפוטי, תפתרו בעצמכם את הבעיות שלכם?" הכיוון הוא הפוך: בגלל שפוליטיקאים ממולחים רבים יודעים שהבג"צ יעוט על כל מקרה כזה כמוצא שלל רב, ולא יבעט אותו בחזרה למדמנה הפוליטי הרגילה, הם מנצלים ניצול ציני את המדיניות הקלוקלת הזו של בג"צ. לצערי, הקשר היחיד בין הפועל "נגרר" למערכת המשפט בארץ היא לגבי תיקים באמת חשובים, שנגררים על פני שנים, ובהם יש מנדט להנהלת בתי המשפט להתערב, אך היא אינה עושה כן, ואינה מייעלת בדבר את המערכת הקורסת שלנו (ראה פרשת תינוקות רמדיה שמחכה כבר 5 שנים להתחלת ההליכים!). מעניין מה יש להנהלה הבכירה שיושבת לה בבג"צים למיניהם להגיד על כך (אולי היא לא יכולה להגיב כי היא עוסקת בעוד בג"צ מאוד מעניין בנושא ששייך לפרלמנט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הדוגמא שאיציק הביא היא בדיוק תחום שיפוטו. איך אתה מציע לאזרחים לפתור את "הבעיות שלהם" במקרה הזה? לחץ פוליטי וכו' הם הפעילו, והצליחו להוביל להחלטת ממשלה. כאשר גם לזו מתייחסים כמו אוויר (למרות שהממשלה מחוייבת להחלטותיה), מה עוד נותר מלבד לפנות לבג"צ? בשביל זה הוא שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה של היא אינדיקציה מצויינת לכמה הרשויות התערבבו זו בזו, ולא לטובתנו. הרי כל מה שהכנסת והממשלה עושות הם מול האזרחים. קוראים לזה מדיניות. זו פוליטיקה, לא מידת העמידה בחוק. אין חוק שאומר שממשלת ישראל צריכה למגן בתים. יש מחוייבות כללית של ממשלה להגן על אזרחיה, אבל הדרך לבצע זאת היא במנדט שלה ושלה בלבד, ואם בג''צ מתערב הוא חורג מאוד מסמכותו (לאושרם של אותם אזרחים שרוצים להתמגן, אבל אולי למגינת ליבם של אותם נזקקים אחרים לכסף שלא יקבלו אותו עכשיו, כי מישהו בבג''צ עקף את הממשלה והעביר מסעיף תקציבי א' לב', כי ככה בא לו). באותה מידה אפשר להיסחף ולומר שאם בג''צ מתעסק בנושאים טרם היותם במסגרת החוק והמשפט, אלא בשלב עיצוב המדיניות, אולי כדאי שהממשלה תתעסק יותר במינוי שופטים ובהחלטות בג''צ. אולי בכלל כדאי שנביא איזה פרידמן או שניים שיראו לשופטים האלה מאיפה משתין הדג, ונחסל לגמרי את ההפרדה בין כל הרשויות ברפובליקת הבננות שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך להתעלם מכך שכל מה שבג"צ עשה הוא לחייב את הממשלה לציית *להחלטה שהממשלה בעצמה קיבלה*. הוא לא החליט בשבילה שום דבר, ולא התערב במדיניות. שוב: את ההחלטה למגן בתים (מדיניות, פוליטיקה) הממשלה קיבלה, לא בג"צ. בג"צ רק כפה עליה להתנהל כמו שהיא צריכה להתנהל, וליישם את החלטותיה (מנהל תקין). לא היה כאן שום ערבוב סמכויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אני לא מתעלם, נקודת המבט שלי שונה. טענתי היא שחלק מהמדיניות הממשלתית, שמבחינה פוליטית היא מנהל תקין, וקורית במדינות רבות ולא רק בישראל, היא גם התעדוף ה*פוליטי* על המועד הנכון לממש החלטות שכבר התקבלו. סתם, שתכיר, שאם באמת היינו נדרשים לאותו "מנהל תקין" בו על הממשלה לממש כל החלטה שלה שהתקבלה אי פעם, היינו מכריזים על פשיטת רגל טובה כבר לפני מספר עשורים. חלק מהמשחק הפוליטי (ולא המשפטי!) הוא לעיים לאשר החלטות ולמסמס אותן אח"כ, או פשוט לעכב עד שמתבהרת תמונה מדינית/בטחונית שמאשררת את הצורך או מייתרת אותו. לכן גם כאן זה לא מקומו של בג"צ להתערב, אבל כאמור, זה לא מונע ממנו להיות השליח הנמרץ של "המנהל התקין". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה פשוט לא נכון. הממשלה מחוייבת להחלטותיה, ואם ההחלטות האלה כוללות מועדים מפורשים לביצוען (כמו במקרה הזה, כפי שמראה הלינק שצירפתי למטה) - אז היא מחוייבת גם למועדים האלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |